השבוע התכנס באופן מקוון פורום רחב של בעלי עניין כדי להשתתף בעיצוב התוכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים במסגרת מנהלת ההיערכות לשינוי אקלים שמוביל המשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה הציג בפני הפורום הרחב טיוטה אשר גובשה בחודשים האחרונים וממקדת את הנושאים המרכזיים שבהם המדינה צריכה לעסוק כדי להיערך לשינויי האקלים.
הציבור מוזמן לקחת חלק ובתהליך עבודת המנהלת על התוכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים באמצעות הערות ותגובות עד ליום ב’, 12 בדצמבר 2023, בקישור.
את המפגש המקוון פתחה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, אשר הדגישה את המשך מחויבות המשרד להמשך המאבק בשינוי האקלים בשני המישורים – בתחום המיטיגציה, ובתחום האדפטציה באמצעות קידום חוק האקלים ועל ידי הובלת היערכות מדינת ישראל לשינוי האקלים בקרב משרדי הממשלה ובשלטון המקומי. “גם בימים אלו אנו מתמודדים עם אתגרים סביבתיים. המשרד להגנת הסביבה ממשיך לסייע להתמודדות המשק עם אתגרי המלחמה הסביבתיים בתחומי האנרגיה, הפסולת, התעשייה ועוד. נמשיך לקדם את נושא האקלים, ולהוביל את היערכות ישראל לשינוי אקלים בין היתר באמצעות משרדי הממשלה והשלטון המקומי”
אחריה הציגה ד”ר נטע ליפמן, סמנכ”לית בכירה למשאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, את פעילות המנהלת בשנה החולפת.
פרופ’ נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, סקרה את תמונת המצב האקלימית העולמית והישראלית נוכח ההחמרה באירועי הקיצון שהולכים ונעשים תכופים וחמורים יותר. על פי דוח שפרסם ה-OECD, גם בתרחיש המתון שנבחר, אדם בישראל צפוי להיחשף לכ-80 ימים בשנה, בשנים 2080-2099, שבהם הטמפרטורה המקסימלית תעלה על 35 מעלות צלסיוס. עלייה זו היא הגבוהה ביותר מבין כל מדינות ה-OECD והמדינות השותפות שנבדקו. משמעות הדבר היא שהאוכלוסייה במדינת ישראל תיחשף לטמפרטורה גבוהה מ-35 מעלות צלזיוס בלפחות חודשיים נוספים במהלך השנה. הדבר נכון לא רק לטמפרטורות במהלך היום אלא גם לטמפרטורות במהלך הלילה.
בדו”ח נבחן מספר הלילות בהן הטמפרטורה לא תרד מתחת 20 מעלות צלסיוס. לדבריה של פרופ’ קורנפלד-שור, בשנים 2080-2100 אדם בישראל ייחשף לכ-45 לילות חמים נוספים בשנה. ללילות חמים אלה יש השפעות משמעותיות היות והם מונעים התקררות של הסביבה העירונית במהלך הלילה ולכן תורמים להתפתחות איי חום עירוניים.
נתון מדאיג נוסף עליו דיווחה המדענית הראשית הוא העובדה, כי ישראל מובילה גם בעלייה באירועי בצורות בהשוואה למדינות שנבחנו. אירועי בצורת יהיו ממושכים יותר ותכופים יותר, וההשפעה הישירה לכך היא פגיעה בחקלאות ובייצור המזון המקומי ובהמשך אף לאי-ביטחון תזונתי.
ד”ר עמיאל וסל, מנהל אגף בכיר חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, הציג את מבנה תוכנית ההיערכות ואת אופן גיבושה על בסיס סקירה בין-לאומית מקיפה של תוכניות לאומיות מובילות. ד”ר וסל הציג את העבודה שבוצעה על ידי הפורום המצומצם של המנהלת אשר התחלק לקבוצות עבודה בהתאם לעולמות התוכן השונים שהוגדרו ובמסגרתם הוגדרו מהלכים ומשימות שייכללו בתוכנית הלאומית המתגבשת.
עוד הציגו גורמי המקצוע את התוצרים של עולמות התוכן השונים באמצעות נציגי המשרדים השונים, בהם: ד”ר איזבלה קרקיס ממשרד הבריאות, נגה אדלר-שטרן ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים, מיכאל שרמן ממשרד האנרגיה ודורון לוין שייצג את משרד הביטחון. במהלך המפגש חברי הפורום הרחב העירו והעמיקו במבנה ובתכולת התוכנית, ובשבועות הקרובים יוטמעו הערותיהם ותגובש התוכנית הסופית.
למרות הזמנים המורכבים, הכנס התקיים בזכות המאמצים הרבים של אגף חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, ולקחו בו חלק למעלה מ-130 משתתפים. חברי המנהלת היערכות לשינוי אקלים ימשיכו לעבוד על התוכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים בשבועות הקרובים ולאחר פרסומה מתוכנן ביצוע של ניתוח עלות-תועלת והערכת סיכונים של התוכנית, לצד מעקב אחרי יישומה. קישור לחומרים, מצגות ולהקלטת מפגש המנהלת.
