היה זה חודש עמוס. חודש שספק אם בן אנוש באמת היה מסוגל לתכנן אותו -חודש שכלל בתוכו המון אמוציות, רגעים של בכי ופחד, חולי וכוח,
כעת חצות. רגע לפני שהעיתון יורד לדפוס, נשימות אחרונות, שהכול יהיה מדויק, שההגהה הלשונית תתבצע כיאות והפרסומים יהיו נכונים לציבור הרחובותי. אתם, רבותיי, החשובים ביותר
הקלות הבלתי נסבלת ללכת ולעשות “שיימינג” עושה תחושה לא נוחה. הציבור לא יכול לעשות משפט שדה ולגזור גורלו של אדם. חוסר השוויון בפרשות אלו זועק
אחרי עשרה חודשים באוויר, למעלה מ-181 אלף גולשים שונים ולמעלה מ-446 אלף כניסות הגיעה העת לעשות את הצעד הכה מתבקש: טור אישי. לרגל יום הכיפורים
רב”ט חן ורבר היה ילד שכל אמא הייתה חולמת שיהיה לה. כזה שמצטיין בכל תחום, מחונן בלימודים, אהוב על הבריות, מקובל בחברה, ביצועיסט, חייל מובחר במודיעין,
תלמיד בית ספר יסודי נחקר בשלהי השבוע שעבר במשרד חקירות לילדים ונוער של תחנת משטרת רחובות לאחר שרכש סמים מבני גילו בכדי להיחשב “מקובל” בקרב
נתבקשתי לכתוב טור ב”רחובות היום” על דברים שעוברים עלי או על דעותיי. בחרתי בנושא הקרוב לליבי במיוחד: “ילדים של החיים” אני סוחט את הלחי על
טל’ לפרסום: 054-9759222
הודעות למערכת יש לשלוח למייל: [email protected]