9.12 דקות, הבוקר. אני מאותגרת לכתוב טור ליום האישה. הראש שלי בכלל בטירוף וכל כולו בהפקה שנוסעים אליה כל המשפחה ל’דרום אדום’. מתארגנת ליציאה ותוהה

בשנת 2019 נשים רבות מכהנות בתפקידים בכירים: חברות כנסת, שרות בממשלה, רופאות בכירות, טייסות, ראשי עיר ועוד ועוד. אז למה צריך בכלל לציין עדיין את

רבות דובר ונכתב על הצלחה ומשמעותה. מתכונים רבים פורסמו, נכתבו, לכל אחד יש את הדרך המובטחת שלו ליצירת אותה הצלחה נכספת והאמת? אין דרך אחת

השבוע פגשתי חברה טובה של אחותי. היא שיתפה אותי שהיא מסיימת תפקיד ארוך ומשמעותי בחברה בה עבדה שנים רבות. לאחר השיחה איתה הרגשתי קצת אי

בתיה שלום, בתי בת שבע ומסרבת להתלבש לבד במיוחד בבוקר. אני מוצאת את עצמי מלבישה אותה לאור לחץ הזמן והנטייה שלי לוותר לה. כיצד אוכל

כולנו הפכנו בשבוע האחרון למשפטנים, ליועצים משפטיים, ולפחות לעו”ד בכל הקשור להגשת כתבי האישום כנגד ראש הממשלה. זה הפך לשיחת היום ולשיחות סלון כמעט בכל

בסוף השבוע הסתיים מצעד הגשת הרשימות לכנסת ועוד לא ייבשה הדיו וכבר כל העיניים נשואות לשבוע דרמטי נוסף שיעסיק את הציבוריות הישראלית את התקשורת וכן

בקוד האתי של צה”ל מופיע ערך הרעות. בצבא לערך הזה משמעות הרבה יותר רחבה מהגדרתו המילונית. לפי ויקיפדיה רעות הוא מונח המסמל קשר נפשי עמוק בין

אומרים שמי שמאמין לא מפחד. שאמונה מחזקת אותנו, מאפשרת לנו נגישות למקורות כוח – פנימיים. משהו בהבנה שלכל ‘חוק’ יש הסבר לכאורה מקדמת אותנו בחיים.

יו”ר ועדת הבחירות החליט בסוף השבוע לבטל את אוטובוס השבת שהיה אמור לפעול בראשון לציון ע”י מפלגת העבודה בנימוק שזו מתנה אסורה. איני חולק על

מה לא היה לנו בגדרה בשלושה חודשים האחרונים? סחיטה באיומים, קלטות לוהטות ובואו לא נשכח את סקר הסקס הגדול, גדרה הוכרזה כעיר סוערת. מעניין אם

בכל תחומי החיים אנחנו מגיעים לרגע בו אנו עומדים בפני קבלת החלטה. גם בימים אלו אנחנו עוסקים רבות בהחלטה במי לבחור בבחירות הקרובות, מי יהיה

נסעתי לבקר את ההורים שלי עם שלוש בנותיי בעיר מולדתי, קרית גת. זה הזמן הזה בשבוע שהשם שלי, אמא, לא נשמע באוויר במשך מספר שעות

כמה מכות יכולים הגמלאים לספוג במהלך השנים האחרונות? גזירות על גזירות, גמלאים שמתקשים לשרוד את החורף, שמתקשים לסיים את החודש, גמלאים ששוכבים במסדרונות של בתי