חוק לשון הרע הוא חוק אשר בא להגביל את מי שמוציא דיבה ולשון הרע על האחר והוא עושה זאת ללא סימוכין או כל הודעה מתירה אחרת. על דיני לשון הרע בחוק הישראלי, נרצה להרחיב כאן במאמר חשוב זה.
לשון הרע איך זה עובד
עו”ד שלומי וינברג מסביר, לא פעם אנשים משתמשים בעתם או במקלדתם כדי להכפיש ולהוציא את דיבתו של האחר לרעה. בדרך כלל, שיקולים של שלון הרע נעשים מבלי תוך התעלמות מהחוק והם מתירים את דמו של האחר באופן ישיר או עקיף.
החוק, חוק לשון הרע, בא לשים סוף לעניין הזה שכל אחד יכול לומר את אשר על ליבו מבלי להסתמך האם הדברים הם אמיתיים או לא. זהו כמובן אחד מהחוקים היותר חמורים שיש במערכת החוקה הישראלית ויש לשים לב לפרטים שלה לפני הבאת מוציא לשון הרע למשפט.
מה צריך כדי להוכיח לשון הרע?
כדי להוכיח לשון הרע לכאורה, על התובע להראות ארבעה דברים:
- הצהרה כוזבת המתיימרת להיות עובדה
- פרסום או מסירה של הצהרה זו לגוף שלישי
- תקלה המסתכמת לפחות ברשלנות
- נזקים או נזק כלשהו שנגרם לאדם או לגוף נשוא ההצהרה
אלמנטים ספציפיים למדינה
מדינות שונות, נבדלות זה מזה בנושא חוקים אלה. ככאלה, בתי משפט במדינות שונות, יפרשו את חוקי לשון הרע באופן שונה, וחוקי לשון הרע ישתנו מעט בין מדינה למדינה.
בית המשפט קבע, כי בבואו לקבוע אם די בתביעת לשון הרע, עליו לבחון האם ההצהרות הנטענות על ידי עורך דין לשון הרע רגישות באופן סביר ומשתמע מהן קונוטציה מכפישה. עם זאת, מכיוון שבתי המשפט מכירים בזכותו של התובע להגיש תביעה גם כן, ערכאות רבות מסרבות לדחות את התיק בגין אי הצהרת תביעה, כל עוד הטענה עומדת ב”תקן המינימלי הדרוש כדי להתנגד לדחיית התלונה”.
האם דעה יכולה להתפרש כהשמצה?
לא. רק סימון הצהרה כ”דעה” של אדם, אינה הופכת אותה לכך. בתי משפט בוחנים אם הקורא או המאזין הסביר יכול להבין את ההצהרה כמי שמצהיר אמירה על עובדה הניתנת לאימות. (עובדה ניתנת לאימות היא עובדה שאפשר להוכיח שהיא נכונה או שקרית.)
כמה ערכאות משפטיות אמרו כי הצהרות בהקשר של לוח מודעות באינטרנט או חדר צ’אט בפורומים, עשויות להיות “דעות”, אך הן בוחנות את ההערה בהקשר כדי לראות אם זה היא עשויה להיראות אמיתית, אפילו אם היא שנויה במחלוקת.
