עצומה פורסמה על ידי לוחמי חטיבת יפתח [חטיבה 11] – ולהלן תוכנה [לא נגענו:
לכבוד,
מח"ט חטיבת יפתח (חטיבה 11),
אל"מ נדב מייסלס
הנדון: אי הפעלתנו כחטיבת קומנדו במילואים ובקשה לפגישה עם המאו"ג
אנו, לוחמי חטיבה 11, הוכשרנו, התאמנו ולחמנו יחד בשירות הסדיר ביחידת אגוז.
לאחר מכן, התייצבנו במסגרת שירות המילואים, במשך שנים, בכל עת שנקראנו, וביצענו אימונים קשים ותעסוקות מבצעיות תובעניות, תוך הקרבה אישית ומחיר כבד לחיינו האזרחיים. עשינו זאת ועודנו עושים כך, מתוך אמונה במשימתנו, ביכולותינו ואף מתוך אמון מלא במפקדינו.
הקמתה של חטיבת יפתח מחדש, על בסיס כוחות אורגניים מתוך היחידה עצמה, נטעה בנו את האמונה כי האיכות וגאוות היחידה של אגוז ממשיכה איתנו אף בשירות המילואים. שירות המילואים אותו ביצענו במשך השנים, לרבות אימונים מפרכים, ימי מילואים רבים (בוודאי בהשוואה לחטיבות אחרות), ותעסוקות מבצעיות מורכבות – חזקו הרגשה זו.
ומעל הכל, לאורך כל שנותינו במערך המילואים, חזרו ואמרו מפקדינו שאנו לוחמי אגוז במילואים וטיפחו תודעה של חטיבת קומנדו אשר מהווה את חוד החנית של חטיבות המילואים בצה"ל. תודעה שקיבלה ביטוי כאמור, באיכות וכמות המילואים מאז הקמתה. במשך כל השנים הללו נוכחנו בסד"כ גבוה לכל המשימות . ביצענו את המוטל עלינו במקצועיות ובמקצוענות רבה.
כל הלוחמים עד האחרון שבהם התייצבו בשגרה לכל אימון ולכל לימוד משימה כיוון שהאמינו בכל ליבם 'שמחר מלחמה' אינה עוד סיסמה ריקה מתוכן ועל כן עלינו להיות ערוכים, נחושים ומאומנים לרגע האמת.
דווקא על רקע כל האמור, קשה להפריז בגודל האכזבה שהייתה ועודנה נחלתנו במלחמה זו.
ב7.10 הוקפצנו אך לא הופעלנו מיד בדרום, כפי שהיה מצופה ועלינו צפונה מתוך הבנת הצורך ברלוונטיות לגזרה הצפונית. בשלבי התמרון המתקדמים בעזה כאשר הוסר האיום המיידי מצפון החל הצבא לרדד כוחות.
לצערנו ולאחר כחודשיים עצימים של אימונים לקרב לא הופעלנו כמו שציפינו ונקראנו לרידוד. נחלנו אכזבה מכם על כך שאינכם מעריכים את יכולותינו. גם אז קבלנו על חוסר ההתקפיות שלכם וחשנו שהזדרזתם להשלים עם ההחלטה במקום לחתור למגע בדרום.
אנו לא השלמנו עם החלטה זו וכלל לוחמי החטיבה דרשו מכם להפעיל לחץ .
התעשתם ולחצתם כלפי מעלה.
בתמרון בעזה הוכחנו את יכולותינו. חיסלנו מחבלים חשפנו פירים והשמדנו אויב. אלא שמאז שוחררנו בחודש פברואר 2024 עם סיום תמרון החטיבה בעזה, וחרף המשך הלחימה ברצועת עזה ואף בלבנון, לא נקראנו לשום פעילות מבצעית באף אחת מהגזרות השונות.
היינו משוכנעים שלאחר שהראינו יכולות בטבילת האש הראשונה של החטיבה היחס כלפינו ישתנה.
שוב התבדינו.
בעוד חברינו הרבים בחטיבות השונות (551, כרמלי, עציוני, אלכסנדרוני ועוד ועוד) פועלים ללא הרף במשימותיהם השונות, ונוכח כך אף כורעים תחת העומס של ימי מילואים רבים, לא נקראנו כלל. אם לא די בכך, לפני מס' חודשים ידענו כי החטיבה מיועדת לתעסוקה מבצעית בגזרת הצפון בסוף חודש אוקטובר. קיווינו (שוב) שהיחס משתנה ונוכל להביא את יכולותינו לידי ביטוי.
אך לצערנו, שוב אותה אכזבה.
ועתה, בבחינת הקש ששובר את גב הגמל, התבשרנו בערב החג, 10 ימים לפני תחילת התעסוקה, כי גיוסנו לתעסוקה נדחה בחודשיים.
הודעה זו הותירה אותנו המומים ומתוסכלים וכאמור, לא בפעם הראשונה.
ראשית, נוכח היחס המזלזל בזמננו האישי, המשפחתי והעסקי. הפגיעה בחיינו האזרחיים הינה חסרת כל פרופורציה, ובעלת השלכות הרסניות ממש.
אולם לא על כך עיקר תלונתנו: הקשה מכל הוא ששאיפותינו להיות חלק משמעותי מהכח הלוחם של מערך המילואים התנפצו לרסיסים שוב ושוב (ושוב). לצערנו התחושה היא שאיננו מוערכים מספיק על ידכם וטיפוח התודעה של גאוות היחידה שלנו כ'חטיבת קומנדו במילואים' היא לא יותר מאשר מילים ללא כל כיסוי. אנו סבורים שאין רצון של הפיקוד הבכיר בצה"ל להתייחס אל 'חטיבת הקומנדו במילואים' כאחת כזו ומלבד התואר אין מתאם בין רמת האימונים אליה נדרשנו לבין המשימות בקצה.
כאמור, תחושת האמון שלנו בפיקוד הבכיר החלה להיסדק עוד 'ברידודים' בתחילת המלחמה. ועם קבלת הבשורה בערב חג סוכות האמון התפורר לגמרי. אנו מתוסכלים וחשים שאיננו ממצים את הפוטנציאל שלנו וכפועל יוצא מכך מבינים שבחטיבה זו לא נוכל לממשו. עוד אנו חשים שאין קשב כנה לטענותינו, מלבד ניסיונות להרגעת הרוחות לזמן קצוב ע"י מילים חמות שאין מאחוריהן דבר.
החטיבה איננה כפי שהתיימרה להיות.
מאסנו במילים.
אנו דורשים מעשים.
אנו מבקשים להיכנס תחת האלונקה ולסייע במיצוי הכח הלוחם בצה"ל.
על זאת באנו בפניה אליך כמפקד החטיבה.
אנחנו מודים לך על הובלתך, אך איננו יכולים עוד.
אנו מבקשים להיפגש עימך ועם המאו"ג ברונר בהקדם על מנת לקבל תשובות והבהרות על אופן ההפעלה של החטיבה. איננו יכולים לעמוד מנגד בזמן שמחדל כזה קורה מול עינינו.
אנו חדורי שליחות להילחם ומצפים לראות זאת בא לידי ביטוי במעשיכם.
בקשתנו יונקת מערכי צה"ל וערכי העם היהודי לדורותיו.
אחריות. דבקות במשימה. חתירה למגע.
ומעל לכל רעות.
אנו קוראים לכם להתעשת ולחתור למגע ולמשימות שהולמות את הכשרתנו.
בברכה,
לוחמי חטיבה 11
