מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב גילה כי 86% מעכבישי המין הפולש- האלמנה החומה שנבדקו בישראל, דרום אפריקה וארה”ב, נשאו את החיידק רבדוכלמידיה.
החוקרים מצאו שהחיידק מועבר גם לצאצאים של העכבישים דרך הביצים. נשיכה מעכבישים אלה, לעומת זאת, לא תדביק אנשים בכלמידיה. עד כה, רבדוכלמידיה נמצאה רק בכמה אורגניזמים – מין קרציה, איזופוד, תיקן ועוד מין של עכביש – וגם במקרים אלו, היה אירוע נדיר.
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת המדעי Scientific Reports.
ד”ר מוניקה מאורי ועמיתיה באוניברסיטת בן-גוריון השוו בין קהילות חיידקים באוכלוסיות של עכבישי אלמנה חומה שנאספו בדרום אפריקה (כנראה המקור של העכביש) לבין אוכלוסיות פולשניות בישראל ובארה”ב.
החיידק הדומיננטי, Rhabdochlamydia, נמצא ב-86% מהעכבישים שנסקרו. החיידק נמצא גם בביצי נקבת העכביש, מה שמעיד על כך שעכבישים מעבירים את החיידקים לצאצאים שלהם.
“התוצאות שלנו מרמזות על כך שלחיידק הרבדוכלמידיה הדומיננטי והנפוץ הזה יש תפקיד חשוב בביולוגיה של העכביש הפולש האלמנה החומה “, הסבירה ד”ר מוניקה מאורי, פרופסורית חברה ב-York New of ,University City וחוקרת פוסט-דוקטורט לשעבר ב-BGU.
אפיון חיידקים סימביונטיים בעלי פוטנציאל חשוב הוא צעד לקראת הבנת הרלוונטיות שלהם לאינטראקציות אקולוגיות ותגובות לשינויים סביבתיים. השכיחות הגבוהה של Rhabdochlamydia בכל אוכלוסיות העכבישים שנבדקו מעידה על כך שיש לה תפקיד תפקודי חשוב ויתכן שיכול לתרום להצלחת הפלישה של העכביש.
חיידקים סימביונטיים יכולים להשפיע על התפשטות של מין ועל הצלחתו בסביבה חדשה ויכולים להשתנות או להעלם במהלך תהליך הפלישה. לעכבישי האלמנה החומה מדרום אפריקה היו בסך הכל יותר זני חיידקים בהשוואה לעכבישים מישראל, שם נמצאו אלמנות חומות לראשונה בתל אביב ב-1980 ומארצות הברית, שם התפשט העכביש מדרום פלורידה בשנות ה-2000. מגוון חיידקים גבוה זה תומך ברעיון שמקורו של עכביש האלמנה הפולש האלמנה החומה מדרום אפריקה.
חוקרים נוספים כללו את פרופ’ יעל לובין ופרופ’ מיכל סגולי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ’ ג’ניפר ווייט, ד”ר אריק צ’פמן, ולורה רוזנוולד מאוניברסיטת קנטקי, תמביל חוזה מהמכון הלאומי למגוון ביולוגי בדרום אפריקה, ורובין לייל מהמועצה למחקר חקלאי, דרום אפריקה.
מחקרים קודמים של צוות המחקר הצביעו על סיבות נוספות לשגשוג עכביש האלמנה החומה ולפולשנות שלו, כגון: התאמה לסביבת בני אדם, הגנות טובות יותר כנגד פרזיטים, והגנה טובה יותר על שקי הביצים, בהשוואה למיני האלמנות המקומיים. למשל, עכבישות האלמנה החומה מייצרות פקעת ביצים עם שכבה נוספת של הגנה בצורת קוצים עשויים ממשי, שמקשה על הטפיל העיקרי שלהן (צרעה פרזיטית שמטילה את ביציה בתוך שק הביצים של העכביש) מלתקוף ולהשמיד את הביצים. הנקבות של עכביש האלמנה החומה גם מבריחות את הטפיל ביעילות גבוהה יותר מהרשת שלהן. סיבות אלו ונוספות יכולות להסביר את השכיחו הגבוהה של עכביש זה ויכולתו לפלוש לאזורים נרחבים בעולם.
עכביש האלמנה החומה, Latrodectus geometricus, הוא מין פולש חובב סביבת אדם שמתחרה עם מיני עכבישים מקומיים המצויים באקלים חם ברחבי העולם. לעכבישים אלו, כמו לשאר מיני האלמנה, יש ארס הפוגע במערכת העצבים והם עלולים להיות מסוכנים לילדים צעירים ולקשישים.
עם זאת לא ידועים מקרים של נשיכה מאלמנה חומה בארץ.
מימון המחקר ניתן על ידי מלגת פוסט-דוקטורט STEM של צוקרמן לד”ר מוניקה מאורי ועל ידי מענק של הקרן הלאומית למדע לפרופ’ ג’ניפר ווייט.
◼️ לקבוצת חדשות באר שבע והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – בריאות ורפואה לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – איכות הסביבה לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חדשות מהארץ ומהעולם לחצו כאן
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
