מפקד הימ”מ
נצ״מ ח.א. , מפקד הימ”מ הינו קצין נועז ועתיר הישגים. החל את שירותו כלוחם ימ”מ ומאז שירת במגוון תפקידי חוד. במהלך שירותו הוביל פעילויות מסכנות חיים למען ביטחון המדינה ושלום אזרחיה.
מפקד הימ”מ ישיא את המשואה בשם הימ״מ – היחידה הלאומית למלחמה בטרור, וכן בשמם של שוטרי ושוטרות משטרת ישראל וכלל המתנדבים. בשם לוחמות ולוחמי משמר הגבול, אנשי המילואים. יחידת הימ”מ מופקדת על פעילויות מיוחדות בכל תחומי מדינת ישראל, ביהודה ושומרון וברצועת עזה. פעילותה נועדה להגן על ביטחונה של מדינת ישראל בכפוף לחוקיה ולערכיה של המדינה.
משימותיה המורכבות של היחידה מותנות באיכות אנשיה, שפועלים במסירות, מתוך תחושת שליחות, ומביאים לידי ביטוי את כישרונותיהם, את כישוריהם ואת עוז רוחם.
קלמן סמואלס
כשהיה ילד, קיבל בנם של מלכי וקלמן סמואלס חיסון פגום, ומילד בריא הפך בין לילה לנכה הסובל מעיוורון ומחירשות. מהמשבר האישי שחוו, מצאו קלמן ומלכי כוחות לקום ולהושיט יד תומכת ומחבקת למשפחות, שמתמודדות עם אתגרים דומים. יחד, הם ייסדו את עמותת “שלווה” המעניקה טיפול ומענה חינוכי-שיקומי לעשרות אלפי אנשים עם מוגבלות ולעשרות אלפים נוספים של בני משפחתם בישראל.
כיום, תומכת העמותה ביותר מאלפיים אנשים במגוון טיפולים ותוכניות מיוחדות, ביניהם מרפאת שיניים מותאמת ומונגשת, מעונות יום שיקומיים ועוד. במסגרת העמותה הוקמה להקת “שלווה”, שבה לוקחים חלק אנשים בעלי מוגבלויות. הלהקה הגיעה להישגים רבים: השתתפה בטקס המשואות, בתחרות האירוויזיון והופיעה גם בבמות רבות ברחבי העולם. חברי הלהקה משמיעים את קולם של בעלי המוגבלויות וזוכים להכרה ולאהבה רבה.
מפעלם של קלמן ומלכי הפך אבן שואבת לאנשים מרחבי הארץ והעולם, וכן מיצב את ישראל ואת ירושלים כמרכז הדוגל בהכלה ובדאגה לכבוד האדם. מאות המתנדבים הצעירים בעמותה מייצגים דור צעיר וערכי המסור לחסד ולנתינה. במאור פניהם ובמסירות אין-סופית, מעניקים קלמן ומלכי תקווה גדולה למשפחות רבות בישראל, ומקדמים חברה המקבלת כל אדם באשר הוא.
מיקה ואורי בנקי
בקיץ 2015, במהלך מצעד הגאווה בירושלים, נרצחה הנערה בת ה-15, שירה בנקי ז”ל. שירה באה למצעד, כדי לתמוך בחבריה ובחברותיה, חברי הקהילה הגאה. מתוך הכאב העצום שפקד אותם, בחרו אימה מיקה ואביה אורי לרתום את החברה הישראלית לפעילות של עשייה ושינוי חינוכי-ערכי במטרה לקדם סובלנות וקבלה של האחר במרחב הציבורי בישראל. הם הקימו את “דרך שירה בנקי”, עמותה הטומנת בחובה את תקוותם כי הרוב השפוי והדומם, שהרים את קולו בעקבות הרצח של שירה, ימצא כוחות ויבנה חברה מתונה ובריאה יותר.
מתוך השכול, בנו מיקה ואורי מפעל חיים מעוררת השתאות, הנוגע בליבה של החברה הישראלית ומצמיח חברה סובלנית ומאוחדת. העמותה מפעילה מגוון יוזמות חברתיות וחינוכיות ובהן הקליניקה למאבק בשנאה במרחב הציבורי, מיזם “נקודת מפגש”, שבמסגרתו נערכים מעגלי שיח בכיכר ציון שבירושלים, מפגשים בין תלמידי תיכון דתיים וחילוניים ועוד.
מיקה ואורי בנקי הם סמל ליכולתו של היחיד לחולל שינוי, ולאחריות המוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו לפעול למען חברה ישראלית טובה יותר.
ד”ר שמחה גִּתְהוֹן
ד”ר שמחה גִּתְהוֹן, תושבת חולון, היא יו”ר התאגיד הממלכתי “מרכז מורשת יהדות אתיופיה”, ממקימי עמותת “עלם” לסיוע לבני נוער במצבי סיכון ומרצה לחינוך באקדמיה. ד”ר גתהון נולדה באתיופיה ועלתה בצעירותה לארץ. תחושת השייכות והמחויבות לקהילה הביאה אותה לפעול בנחישות לקידום ולשילוב של אוכלוסיות מוחלשות ומודרות בחברה הישראלית.
ד”ר גתהון לא הסתפקה בעשייתה האקדמית ולצד פריצות הדרך שביצעה עשתה ועושה רבות למען הקהילה, ציינו חברי הוועדה. מתוך אמונה בערבות הדדית ובמחויבות הקהילה לקידום בניה ובנותיה, ד”ר גתהון מיישמת במשך מעל לשלושה עשורים, את תובנותיה משנות המחקר, בעבודת שטח חינוכית, חברתית וציבורית. אין ספק שהיא מהווה מודל לבני ולבנות קהילת יוצאי אתיופיה וליוצאי קהילות מיעוט אחרות בארץ.
עידן קלימן
קְלַיְמָן, יליד ירושלים ותושב תל אביב הוא יושב ראש ארגון נכי צה”ל ושירת כלוחם בחטיבת גבעתי בגזרת לבנון וברצועת עזה. במהלך היתקלות עם חוליית מחבלים בח’אן יונס, חדרו לחזהו קליעים. הוא נפצע אנושות ונותר מרותק לכיסא גלגלים. בתהליך השיקום הארוך שעבר נתקל לראשונה בקשיים של פצועי צה”ל, שלרבים מהם המערכת לא ידעה לתת מענה. על אף הקשיים שאיתם התמודד מאז פציעתו, החליט קלימן להתמסר ולהקדיש את כוחותיו ואת יכולותיו במטרה ליצור חברה שוויונית, שבה נכי צה”ל ישתלבו ויזכו גם להכרה מהמדינה וגם ליחס הראוי להם.
בנוסף, קלימן מילא שורה של תפקידים בעלי השפעה עמוקה. ארגון נכי צה”ל שהוא עומד בראשו, מונה כ-50 אלף חברים. קלימן מייצג ופועל למיצוי זכויותיהם של נכי צה”ל ובני משפחותיהם. בשנה האחרונה הוביל למהפך היסטורי ביחס כלפי נכי צה”ל ובטיפול בהם, כשהוא שותף ליישום רפורמת “נפש אחת”, שעיקרה שינויים הנדרשים ביחסה של המדינה כלפי נכי צה”ל וכלפי נפגעי פוסט-טראומה. דלתו של קלימן פתוחה תמיד לכל פונה והוא מושיט ידו לאלפי נכי ונכות צה”ל.
האלוף (במיל’) יורם יאיר (ייה)
האלוף (במיל’) יורם יאיר (ייה), תושב הוד השרון מכהן כיושב ראש ״יחד למען החייל”, יושב ראש תנועת “אחריי!” המכינה אלפי בני נוער וצעירים מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית לשירות משמעותי בצה”ל ולתפקידי מנהיגות בקהילה ויושב ראש עמותת “בית אור אביבה” המפעילה כפרי גמילה מסמים ומאלכוהול. ייה שירת במשך כ-35 שנים בתפקידים מרכזיים בצה”ל, ובהם מפקד חטיבת הצנחנים וראש אגף כוח אדם. במסגרת תפקידיו אף עמד בראשות ועדה, שניסחה את מסמך “רוח צה”ל”. במהלך מלחמת ששת הימים פיקד על פלוגה בגדוד 50 של הנח”ל. בקרבות המלחמה נפצע באורח קשה מאוד, אך בעוז רוחו נלחם יחד עם חייליו במשך זמן רב עד לפינויו. במלחמת יום הכיפורים, פקד ייה על חייליו לסגת לכיוון עין גב, בעוד שהוא החליט להישאר לבדו, בעמדה קדמית. לאחר מכן, הוביל את ניסיון החילוץ השני של לוחמי תל סאקי ומוצב 116 על גבול סוריה, והצליח להגיע עד הנצורים והפצועים ולחלצם. לפני כשלושה עשורים שכל את בתו, סרן שלומית יאיר ז”ל, שנהרגה כקצינת מבצעים בתאונת מטוס. לאורך השנים פעל ייה לצמצום הפערים בחברה הישראלית וחינך נערות ונערים רבים מכל חלקי העם, הרואים בו מופת ומורה דרך בשליחותו הציבורית.
הוועדה נימקה כי: “ייה עסק ועוסק לאורך התחנות השונות בחייו בבניית חברה ישראלית טובה יותר. הוא ראוי להערכה הן מימיו כמפקד העומד בראש לוחמיו במלחמות ישראל והן כאזרח, אשר טובת הארץ וטובתה של החברה הישראלית עומדות לנגד עיניו כל העת.”
יעל שרר
יעל שֵׁרֶר, מהיישוב כוכב יאיר, עברה בילדותה התעללות מינית קשה על ידי אביה. את הכאב ואת הפגיעה הנפשית והפיזית שחוותה היא הפכה לשליחות חייה. בסרט שביימה, גוללה את סיפורה האישי ואת התהליך שעברה, לאחר שהגישה תביעה אזרחית ראשונה מסוגה נגד אביה. בעשייה ציבורית ענפה כנגד תקיפות מיניות, למען זכויות של קורבנות אלימות במשפחה ולמען שוויון זכויות מגדרי – היא מפרה את קשר השתיקה סביב הפגיעה ומשמיעה את קולן ואת קולם של הנפגעות והנפגעים מינית.
יעל מושיטה יד לכל הנפגעים והנפגעות ונאבקת ללא הרף לשינוי המציאות שלהם – בחקיקה, במערכת הבריאות, בהנגשת מידע ובמענה תמידי למי שהצטרפו למעגל הכואב, שאליו נקלעה בתור נערה. בשנים האחרונות עמדה בראש עמותת “אחת מתוך אחת” להעלאת המודעות לאלימות מינית בישראל והקימה את “הלובי למלחמה באלימות מינית”. במובנים רבים, הקדימה יעל את זמנה וסללה דרך לנפגעות ולנפגעים ולמאבק שלהם לשיקום ראוי.
מוניר מאדי
מוניר מאדי, תושב כפר ג’וליס, הוא מייסד וראש המכינה הקדם-צבאית “כרם-אל” בדליית אל כרמל, המשלבת נוער יהודי ודרוזי המתכונן יחד לשירות בצה”ל. המכינה היהודית-דרוזית מחברת בין בני הנוער, מסירה מחיצות ומאחדת אותם בעשייה למען המדינה מתוך ערבות הדדית ונתינה. בתקופת הקורונה הפעילה המכינה יוזמות התנדבותיות רבות.
מאדי, סא”ל במילואים, שירת במשך כ-25 שנה בצה”ל בתפקידי פיקוד והדרכה, בין היתר כמפקד המרחב הדרוזי באכ”א. הוא הוביל את יישום תוכנית “עתידים” לעתודה אקדמית במגזר הדרוזי ופעל לעידוד ולמציאת מקומות התנדבות לשירות לאומי עבור בנות דרוזיות.
מאדי ומכינת “כרם אל” הם סמל למקומה החשוב של החברה הדרוזית במרקם הישראלי ולמאמץ המתמשך, העקבי והאופטימי של שני העמים להכיר, להתחבר ולפעול יחדיו למען עתיד טוב יותר למדינת ישראל כולה.
אנג’ל אלון
אנג’ל, תושבת נתיבות ואם לשמונה ילדים, נולדה במרוקו ב-1950 וכשעלתה ארצה התגוררה במעברה באשקלון. אהבתה להתנדב ולסייע לשכנותיה ולסביבתה, הביאה את מחלקת הרווחה בעיר לבקש שתשמש כ”משפחת אומנה”. אנג’ל נענתה לבקשה, ובמשך יותר מ-30 שנה, פתחה את ביתה וטיפלה ב-217 תינוקות וילדי אומנה במצבי סיכון. בתפקידה כ”משפחת קלט חירום”, אנג’ל הייתה שם עבורם בשעות לילה מאוחרות, בחופשות ובחגים והעניקה לילדים ולילדות שבאחריותה בית חם ואוהב. היא דאגה לבריאותם ולעתידם במשך חודשים, ואף שנים. בין ילדי האומנה הרבים שזכו לחיבוקה החם ולטיפולה המסור של “אם הבנים”, היו גם תינוקות שננטשו בבתי החולים ופגים חסרי ישע. אלון ליוותה את הילדים עד שנמצאה עבורם משפחה מאמצת, והמשיכה לשמור על קשר עם רבים מהם.
מפעל חייה של אלון, שנעשה בסתר ומבלי שזכתה להוקרה ציבורית, הוא מופת לנתינה אינסופית, לחמלה אנושית חסרת גבולות ולאמונה באדם.
עשהאל שבו
עשהאל שבו, תושב רמת גן היה בן תשע, כשמחבל נכנס לבית הוריו ביישוב איתמר ורצח לנגד עיניו את אימו ואת שלושת אחיו. מאתיים רסיסים ושלושה כדורים חדרו לגופו של עשהאל וקטעו את רגלו, אך למרות הפציעה הקשה והאובדן המצמרר של בני משפחתו, עשהאל נאבק לקום ולהתגבר על הכאב והנכות. לאחר שיקום ארוך בבית החולים ואימונים מאמצים הוא הפך לאלוף ישראל בשחייה וייצג את ישראל בגאווה בתחרויות שחייה בין-לאומיות. את רוח הלחימה והאהבה לספורט שבו לקח איתו גם למגרשי הכדורסל. הוא הצטרף לנבחרת ישראל בכדורסל, ואף גויס כשחקן מוביל לליגה הטובה בעולם בענף כדורסל הנכים.
בהתמודדותו יוצאת הדופן עם הטרגדיה הקשה שפקדה אותו, מייצג עשהאל את ניצחונה של רוח היצירה, הבנייה והעשייה. בשנים האחרונות חזר למגרשי הכדורסל, שם עשה את צעדיו הראשונים, וכיום הוא מאמן צעירים עם מוגבלויות בכל גווני הקשת הישראלית. בנוסף, שבו גם מרצה לבני נוער ולבנות נוער ברחבי הארץ על ההתמודדות שלו עם האתגרים בחייו.
משואת צה”ל – סגן הדר כהן
השנה בחר צה”ל להעלות על נס את נושא החינוך, אשר מהווה חלק בלתי נפרד ממשימתם של כל מפקד ומפקדת בצבא. צבא היחיד בו קיים חיל החינוך והנוער – חיל ייחודי שאין כדוגמתו בצבאות העולם, אשר עוסק בבניית קומתם הערכית והאנושית של חיילי צה”ל, ומושיט יד לאלה מהם הזקוקים לעזרה נוספת על מנת למצוא את מקומם בצבא ובחברה האזרחית.
סגן הדר כהן, תושבת מוצא עילית, היא מפקדת פלוגת עולות חדשות בבסיס מחו”ה אלון של חיל החינוך. הדר, בוגרת תנועת “הצופים הדתיים” והמכינה הקדם-צבאית נחל עוז שבעוטף עזה, ומתנדבת בכפר השיקומי לבעלי מוגבלויות ‘עלה נגב’, התגייסה לחיל החינוך ומילאה בו שורת תפקידי פיקוד.
הדר מייצגת את רוח חיל החינוך והנוער, המניח את היסודות להיותו של צה”ל צבא העם למען העם בבניית גשרים, בצמצום פערים ובהבטחת שוויון הזדמנויות לכל הבאים בשערי צה”ל מכל קצוות וגווני החברה הישראלית.
בעשייתה מייצגת את הדר את אנשי החינוך והרוח העוסקים ימים כלילות בבניית גשרים בחברה הישראלית, בהבטחת שיוויון הזדמנויות ובטיפוח כל הבאים בשערי צה”ל – מכל קצוות וגווני החברה הישראלית.
משואת התפוצות – אליזבטה שרסטוק
שרסטוק, ילידת 1971, היא בת הקהילה היהודית בסוּמִי שבאוקראינה, שבה היא מתגוררת גם כיום. במשך 20 שנה פועלת אליזבטה בתושייה ובחמלה יוצאת דופן כלפי יהודי התפוצות, ועושה חסד בהקלה על סבלם של רבים מביניהם. היא עומדת בראש המרכז לסיוע הומניטרי “חסד חיים”, שהוקם בשותפות עם ארגון התמיכה ההומניטרי היהודי-אמריקאי (JDC). כמי שאחראית על הקהילה, שרסטוק מארגנת מפגשים בין יהודים בכל הגילים ומכל הרקעים באזור. היא מעודדת יצירה מקורית ומשלבת מוזיקה יהודית-מסורתית היוצרת חיבור בין-דורי. במקביל, מעורבת שרסטוק במאמצים ההומניטריים למען סומי ולמענן של קהילות יהודיות קטנות יותר בסביבתה.
עם פרוץ המלחמה באוקראינה, הייתה סומי, הסמוכה לגבול הרוסי, אחת הערים הראשונות שהותקפו בהפצצות מסיביות. מהיום הראשון של המלחמה הייתה אליזבטה נחושה להגן על חיי היהודים בעיר ולהעניק להם ביטחון. היא הובילה את המאמצים לרכישת מזון ולהעברתו, באמצעות עובדי “חסד חיים”, לקשישים ולבעלי מוגבלויות. כאשר נפתח המסדרון ההומניטרי בסומי, שרסטוק ניהלה מבצע לוגיסטי מורכב ואמיץ להוצאת קשישים ובעלי מוגבלויות אל חוף מבטחים.
לאחר שהפעילה את כל קשריה, שרסטוק הצליחה לשכנע מספר נהגים להשתתף במבצע המסוכן וכך 150 אנשים – חלקם על כיסאות גלגלים – הצליחו להימלט מהעיר אל הגבול ומשם למדינות השכנות. אליזבטה ממשיכה לנהל את הסיוע ההומניטרי לקהילה היהודית בסומי גם ברגעים אלה, ואנו שולחים לה מכאן את תפילותינו ואת תמיכתנו.
ריטה
ריטה יהאן-פרוז, המוכרת לקהל הישראלי בשמה הפרטי ריטה, נולדה בטהראן שבאיראן ועלתה לארץ עם הוריה כשהייתה בת שמונה. היא מופיעה על במות ישראל כבר למעלה משלושים שנה, ומנעד יצירתה העשיר כולל שירה, מחזות זמר, יצירות קלאסיות, משחק בקולנוע וכתיבה ספרותית.
בצד עבודתה עם בכירי הכותבים והמלחינים בארץ, ריטה גם חוקרת את שורשיה ומתוך חיבור עמוק אל העולם ואל התרבות של בית הוריה – שולחת יד פתוחה ומכבדת אל תרבויות המזרח התיכון.
בצד עשייתה האומנותית ריטה שותפה גם במפעלי התנדבות רבים ומגוונים, ולאחרונה אף הצטרפה כנשיאת כבוד לארגון “רוח נשית” המסייע לנשים נפגעות אלימות. בכך מעניקה ריטה השראה לחברה הישראלית כולה.
חברות וחברי הוועדה הציבורית לבחירת משיאות ומשיאי משואות תשפ”ב
מר מושיק אביב – יו”ר הוועדה הציבורית לבחירת משיאות ומשיאי המשואות ומנהל מרכז ההסברה
דר’ הלה הדס – מנכ”לית אנוש
גב’ שרי נוריאל – מנכ”לית ציונות 2000
גב’ מוריה מנדל שדה – סא”ל (מיל.), מרצה ומלווה אקדמית בתכנית לתואר בוגר בחינוך וחברה בקריה האקדמית אונו.
נציג יו”ר ועדת השרים לסמלים וטקסים – מר גיא גוטמן, ראש מטה השר חילי טרופר.
נציגת משרד רה”מ – גב’ עדינה ברלין – יועצת ראש הממשלה.
נציגת הכנסת – ליאת קוניצקי שמעוני, ראש אגף טקסים ואירועים בכנסת.
