מחקר חדש שנערך במעבדה המשותפת ע”ש פלדמן של הכפר השיקומי “עדי נגב – נחלת ערן” ואוניברסיטת בן-גוריון מצא שלמרות הפגיעה המוחית, יכולות הלמידה נשמרות וניתן לרכוש מיומנויות מוטוריות חדשות אחרי שבץ מוחי. ממצאי המחקר פורסמו בכתב עת נחשב בתחום השיקום הנוירולוגי
בשורות טובות בתחום השיקום לשורדי שבץ מוחי. למרות הפגיעה המוחית יכולות הלמידה נשמרות וניתן לרכוש מיומנויות מוטוריות חדשות, כך עולה מממצאי מחקר חדש שנערך בקרב קבוצת מחקר משותפת של עדי נגב- נחלת ערן, מטעם עמותת “עדי”, כפר שיקומי ייחודי מסוגו בעולם בו ניתן מענה לילדים ואנשים עם מוגבלויות קשות מכל קשת החברה הישראלית ושל אונ’ בן-גוריון. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב עת החשוב בתחום השיקום הנוירולוגי Neurorehabilitation and Neural Repair.
נוי גולדהמר, מהנדסת המעבדה המשותפת לאונ’ בן גוריון ועדי נגב- נחלת ערן, ד”ר אדווה רסל-צביאלי מנהלת אשפוז יום שיקומי בעדי נגב – נחלת ערן וענבר אבני מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח, חברו אל הדוקטורנטית רעות בנימין נצר והמנחה שלה, ד”ר ליאור שמואלוף מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון, במטרה לחקור את הקשר שבין תפקודים קוגניטיביים ויכולת למידה מוטורית אצל אנשים לאחר שבץ.
הנחת המחקר התבססה על ההבנה שלמידה מוטורית מונעת על ידי תהליכי למידה שלא מחייבים הפניה של קשב ומודעות, למשל כאשר אנו לומדים לאזן את עצמנו על אופניים. כמו כן, בתהליך הלמידה קיימים תהליכים מודעים שמשלבים יכולות קוגניטיביות, כמו הפניה של קשב ותכנון אסטרטגי, שבאים לידי ביטוי כשאנחנו מקבלים הוראות או מתכננים כיצד להתמודד עם משימה מורכבת. ממצאי המחקר הצביעו על כך, שלמרות הפגיעה הקוגניטיבית באנשים לאחר שבץ, תהליכי הלמידה המודעים והלא-מודעים שלהם לא נפגעו ביחס לקבוצה של אנשים באותו גיל ללא רקע של שבץ. עם זאת, שתי קבוצות המבוגרים (שבץ וביקורת) הראו למידה מודעת איטית יותר מזו של קבוצת הצעירים. ממצא מעניין נוסף היה מתאם בין יכולת הלמידה המודעת של האנשים עם שבץ לבין היכולת הקוגניטיבית שלהם. “תוצאות המחקר מראות שלנבדקים לאחר שבץ יש יכולת לפצות על פגיעות קוגניטיביות בזמן למידה מוטורית. כנראה על ידי שימוש במשאבים קוגניטיביים עודפים”, אמרה רעות בנימין נצר.
“במערכת הקוגניטיבית יש הרבה משאבים עודפים שניתן להשתמש בהם במצבים מסוימים. הדעיכה הקוגניטיבית שלנו מתחילה בגיל מאוד צעיר ועם זאת, עדיין יש לנו יכולת טובות מאוד להתנהל בסביבה ואף למלא תפקידי מפתח בחברה. תוצאות הניסוי מראות שכדאי לשלב אימונים מוטוריים אשר משלבים תפקודים קוגניטיבים, כמו משחקי מחשב, בשיקום לאחר שבץ. שכן, על אף הפגיעה הקוגניטיבית בעקבות השבץ, יש למטופלים יכולת לגייס משאבים קוגניטיבים עודפים”, סיכם ד”ר שמואלוף.
לפי נתוני משרד הבריאות, ב-2021 נרשמו כ-20,000 מקרים חדשים של שבץ מוחי בארץ. רבים מנפגעי השבץ אינם מחלימים באופן מלא ומתקשים לתפקד גם שנים ארוכות לאחר מכן בשל החלמה חלקית של יכולות קוגניטיביות, קשיים בדיבור, ופגיעה בהפעלת הידיים, הליכה ויציבה. מטרת השיקום היא להחזיר לאדם את היכולות התפקודיות כך שיוכל לחזור לתפקד בקהילה. צוות השיקום עוזר לנפגעי השבץ ללמוד את התפקודים שנפגעו.
המעבדה המשותפת לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועדי נגב נחלת ערן הוקמה לפני חמש שנים על ידי פרופ’ סימונה בר-חיים וד”ר ליאור שמואלוף במטרה לקדם מחקר קליני-יישומי בתחום השיקום הנוירולוגי באמצאות פיתוח של שיטות הערכה והתערבויות חדשניות. במעבדה חברים חברי סגל וסטודנטים מהפקולטות למדעי הבריאות, והנדסה באוניברסיטת בן גוריון בנגב ורופאים וקלינאים מעדי נגב נחלת-ערן.
המעבדה פועלת במסגרת מכון המחקר לשיקום עצבי ע”ש פלדמן בניהולה של עדי טייר-ישורון ותחת ניהולו של מנהל המרכז הרפואי לשיקום ד”ר יצחק (צאקי) זיו נר המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועדי נגב – נחלת ערן.
