המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ’ נגה קרונפלד-שור: “ביצענו סקירה מעמיקה בנושא השפעת זיהום רעש על מערכות אקולוגיות יבשתיות, לצד סקירה מקיפה של האסדרה הקיימת בנושא במדינות מפותחות ושל מגוון האמצעים הנהוגים בעולם למדידה, לניטור ולמיפוי של חשיפה לרעש. בדוח יש המלצות לצעדי אסדרה שיובילו להפחתת הרעש בשטחים הפתוחים, ובכוונת המשרד להגנת הסביבה לקדם אותן בשיתוף הגורמים הרלוונטיים. ממצאי הדוח והמלצות המומחים מלמדים אותנו כי מדובר בעוד נושא סביבתי-אקולוגי משמעותי שצריך לקבל מענה תכנוני וניהולי של השטחים הפתוחים והמוגנים בישראל. אני מודה לעובדות ולעובדי המשרד שהיו שותפים בתהליך ולכל המומחיות והמומחים שתרמו מזמנם וידיעותיהם להכנת דוח זה. הדוח הזה מהווה נקודת התחלה לשיפור מצב הסביבה הטבעית בהיבטים של מניעת זיהום רעש”
האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי סביבה: “זיהום רעש והשפעותיו המזיקות על המערכות האקולוגיות הוא נושא בעל השפעה מכרעת בתחום שמירת הטבע, וכמה ממדינות העולם כבר גיבשו מענים מפותחים לאתגר זה בתחומי המחקר והאסדרה. בישראל העיסוק בנושא נמצא בחיתוליו, וזאת על אף קרבתם הבלתי נמנעת של השטחים הפתוחים – ושל בעלי החיים המצויים בהם – לריכוזי אוכלוסייה ולתשתיות מרעישות. אנו שמחים להיות שותפים מרכזיים בגיבוש בסיס הידע והמלצות המדיניות לשמירה על המערכות האקולוגיות מפני זיהום רעש. הדו”ח שמתפרסם היום הוא שלב נוסף במיזם המשותף של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ושל המשרד להגנת הסביבה, לקיום ועדות מומחים סביב נושאים בעלי חשיבות עליונה לסביבה ולחברה בישראל”
המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, פרופ’ נגה קרונפלד שור, יחד עם האגפים המקצועיים – אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים ואגף קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה ואקולוגית מחוז דרום, בשיתוף האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, השלימו דוח סיכום תובנות של ועדת מומחיות ומומחים, המציג את התופעה ההולכת וגוברת של זיהום רעש בשטחים הפתוחים.
זיהום רעש הוא כל רעש ממקור אנושי שיוצר מפגע סביבתי, לאדם ולמגוון הביולוגי. זיהום רעש בשטחים הפתוחים נובע מכלי תחבורה יבשתית או אווירית, ממפעלי תעשייה, מתשתיות אנרגיה ומים, מפעילות חקלאית, ביטחונית ולצורכי פנאי. זיהום רעש זה הפך לבעיה בולטת ברחבי העולם, לנוכח ההתפתחות העירונית המואצת, הרחבת תשתיות התחבורה והפיתוח התעשייתי.
ידוע שעלייה ברמות הרעש ממקור אנושי מובילה להפרעה ניכרת למגוון הביולוגי ופוגעת בעושר המינים, בגודל האוכלוסיות ובתפקוד של המערכות האקולוגיות היבשתיות. מחקרים מראים שהחשיפה לזיהום רעש יכולה להשפיע על תקשורת, שינה, שיחור מזון, עליה ברמות העקה (סטרס) ועוד, ואף לפגוע ברבייה בקרב בעלי חיים רבים, כגון דו חיים, ציפורים ויונקים. במחקר ישראלי נמצא כי מעל לשליש מהשטחים הפתוחים ורבע מהשטחים המוגנים נמצאים בקרבה של פחות מ-200 מטר מכביש ועקב כך חשופים להפרעות רעש על בעלי חיים.
אף שהשפעותיו השליליות של זיהום רעש על הבריאות והרווחה של בעלי החיים ידועות, מרבית המחקר והאסדרה נכון להיום – הן בארץ הן בעולם – נוטים להתמקד בהשפעת הרעש על הבריאות והרווחה של האדם. בנוסף, כל מדינה מגדירה את ספי הרעש על פי ראות עיניה, ועל בסיס בדיקות מקומיות ומסקנות בהתאם. עם זאת, מדינות רבות הכירו בצורך בשמירה על שקט בשטחים פתוחים בעלי רגישות אקולוגית גבוהה, כמו שמורות טבע, לצורך שמירה על בעלי החיים ולרווחת האדם המבקר בהם.
עקב מורכבות הנושא ומקורות הרעש הרבים, ובמיוחד במדינה צפופה כמו ישראל, המשרד להגנת הסביבה והאגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה כינסו בשנת 2023 ועדת מומחים לבחינת זיהום הרעש בהיבטים האקולוגיים. בוועדה נבחנו האמצעים להפחתה במקור הרעש. לדוגמה, המשרד מעודד מעבר לכלי תחבורה חשמליים ושקטים יותר – בין היתר, המשרד הציע תמיכה כספית לחברות התחבורה הציבורית לרכישת אוטובוסים חשמליים. פעולות אלו צפויות להפחית את זיהום הרעש ביישובים ובשטחים הפתוחים.
המשרד רואה חשיבות עליונה בהתמודדות עם בעיית זיהום הרעש בשטחים הפתוחים, ופועל במגוון דרכים לקידום ההגנה ושימור המערכות האקולוגיות הרגישות לנוכח אתגר זה ההולך וגובר. לדוגמה, המשרד החל לדרוש התייחסות לנושא מניעת זיהום רעש במסגרת מסמכים סביבתיים בהליכי תכנון סטטוטורי רלוונטיים.
צוות המומחים והמומחיוֹֹת המליץ על מספר צעדי אסדרה:
בחינת היתכנות להחלת ספי הרעש של האדם על גבול שמורות טבע באופן מיידי עד ליצירת מתודולוגיה ספציפית לחיות בר בשטחים פתוחים.
כתיבת מדריך מחייב לתכנון אקוסטי ולהפחתת השפעת רעש על חיות בר עבור אזורים בעלי רגישות אקולוגית גבוהה לרעש, הכוללים שטחים מוגנים על פי תמ”א 1 ובתוכניות סטטוטוריות נוספות, בהם שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות קק”ל שמצויים בתחומם בתי גידול ובעלי חיים הרגישים לרעש, וכן שטחים פתוחים רגישים נוספים, כמו מסדרונות אקולוגיים, צווארי בקבוק ובתי גידול לחים.
נדרשת יצירת מפת רגישות אקולוגית לרעש, מפת רעש, מפת מדרג רגישויות לרעש ומפת אזורים שקטים לשימור. כמו כן, יש לקבוע קריטריונים פרטניים וערכי סף לרעש עבור המערכות האקולוגיות באזורים הרגישים.
עדכון מסמך “מתודולוגיה לתכנון אקוסטי של כבישים” המשמש בהליך תכנון של כביש.
גיבוש הנחיה אחידה להתייחסות לזיהום רעש לטבע בתסקירי השפעה על הסביבה במסגרת הליכי תכנון.
גיבוש הנחיה אחידה להתייחסות לזיהום רעש לטבע בהוראות לתוכניות סטטוטוריות.
גיבוש תנאים להתייחסות לרעש לטבע בתנאים לרישיון עסק.
ביצוע אכיפה ופעולה כנגד גורמי רעש, כמו גני אירועים קיימים הפוגעים בשמורות ובשטחים מוגנים, באופן מיידי.
גיבוש מסמך הסכמות בענייני רעש של רשות הטבע והגנים מול גורמי צבא.
בניית מאגר ידע בנושא השפעת רעש על המערכות האקולוגיות בשטחים הפתוחים בישראל, קידום מחקרים נוספים בתחום ותקצובם.
תקצוב יוזמות להעלאת המודעות לנזקי זיהום הרעש שנגרמים לחיות בר בכלל ובשמורות טבע ובבתי גידול רגישים בפרט.
לדוח המלא לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – איכות הסביבה לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חדשות מהארץ לחצו כאן
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
