מבקר המדינה קובע: פערים משמעותיים בשילוב והכללת יוצאי אתיופיה בחברה בנתיבות וקריית מלאכי

מבקר המדינה בחן את פעילות הרשויות המקומיות לשילוב ולהכללה של יוצאי אתיופיה בחברה בין היתר- בנתיבות וקריית מלאכי

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן: 

“סמ”ר אסי סמה ז”ל, שנלחם בגבורה ונפל במלחמת חרבות ברזל, לא התקבל בילדותו לכיתה א’ בבית ספר בעירו בשל היותו יוצא אתיופיה. לא ייתכן שבשנת 2024 – למעלה מ-40 שנה לאחר גלי העלייה מאתיופיה – עדיין קיימים פערים משמעותיים בין יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה. על משרד ראש הממשלה להקפיד על יישום התוכנית לשילוב יוצאי אתיופיה. עצוב לומר את המובן מאליו, אבל מי שטוב מספיק להקריב את חייו עבור המדינה – המדינה חייבת להגן על זכויותיו”.

בביקורת נמצאו פערים משמעותיים בכל תחומי החיים בין יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה היהודית * בשנת 2021 ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית בכלל האוכלוסייה הייתה גבוהה בכ-30% מההכנסה הממוצעת למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה * שיעור התלמידים מקרב יוצאי אתיופיה שלומדים 5 יח”ל מתמטיקה הוא כרבע משיעור התלמידים שלומדים 5 יח”ל מתמטיקה באוכלוסייה הכללית (4.8% מתוך כ-20%) * כ-77% מיוצאי אתיופיה העובדים ברשות המקומית, מועסקים בדירוג נמוך מאוד * הרשויות המקומיות ניצלו רק 67% מהתקציב שהקצו להן משרדי הממשלה לשם ביצוע תוכנית “הדרך החדשה” לשילוב יוצאי אתיופיה.

יותר מ-40 שנה לאחר גלי העלייה הגדולים של יהודי אתיופיה, עדיין מסתמנים פערים משמעותיים בכל תחומי החיים בין יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה היהודית בישראל.

בשלהי שנת 2016 הוחל בהפעלת “הדרך החדשה”, התוכנית הממשלתית החדשה לשילוב יוצאי אתיופיה, המבוססת על כמה החלטות ממשלה בנושא. כדי שניתן יהיה ליישם את התוכנית בכלל תחומי החיים נדרשים משרדי הממשלה, והרשויות המקומיות בפרט, לגלות מעורבות עמוקה בנושא ובכלל זה לבצע מיפויים, לקבוע תוכניות פעולה ולבצען, להקצות תקציבים ולמצות את ניצולם ולבצע מעקב ובקרה רציפים – בהובלת מטה היישום של התוכנית לשילוב יוצאי אתיופיה שהוקם במשרד ראש הממשלה.

 מבקר המדינה מצא כי בשנים 2016 – 2022 משרד החינוך, משרד הרווחה, המשרד לביטחון לאומי, משרד התרבות והספורט ומשרד ראש הממשלה תקצבו את הרשויות המקומיות המשתתפות בתוכנית “הדרך החדשה” בסכום כולל של 203 מיליון ש”ח, ואולם ההעברות אליהן בפועל הסתכמו בכ-136 מיליון ש”ח בלבד, ולפיכך הרשויות המקומיות ניצלו רק 67% מהתקציב שהקצו להן משרדי הממשלה לשם ביצוע התוכנית.

 יעדי “הדרך החדשה” לצמצום פערי השכר בין יוצאי אתיופיה לכלל האוכלוסייה לא הושגו: 

בשנת 2021 ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית בכלל האוכלוסייה הייתה גבוהה בכ-30% מההכנסה הממוצעת למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה (19,916 ש”ח בכלל האוכלוסייה לעומת 15,285 ש”ח בקרב יוצאי אתיופיה).

השכר החודשי הממוצע של יוצאי אתיופיה ילידי 1978 -1983 בשנת 2021 היה 4,595 ש”ח, שכר נמוך בכ-33% מהשכר הממוצע של שאר תושבי ישראל היהודים ילידי שנתונים אלה שנבדקו, ששיעורו היה 6,916 ש”ח.

המבקר הצביע על פערים משמעותיים גם בחינוך: רק 54% מתלמידי י”ב יוצאי אתיופיה קיבלו בשנת הלימודים התשפ”ב (ספטמבר 2021 – אוגוסט 2022) תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות, לעומת 75.1% מכלל תלמידי החינוך העברי.

 שיעור התלמידים שלמדו חמש יח”ל במתמטיקה בקרב יוצאי אתיופיה נמוך במידה ניכרת משיעורם של יוצאי אתיופיה באוכלוסייה הכללית: בשנת 2022 שיעור התלמידים שלמדו חמש יח”ל במתמטיקה ביבנה היה כ-17% מהתלמידים בכלל מסגרות החינוך בעיר, לעומת 8.5% בלבד מקרב יוצאי אתיופיה. בקריית מלאכי כ-10% מהתלמידים בכלל מסגרות החינוך בעיר למדו חמש יח”ל במתמטיקה לעומת 0% מקרב יוצאי אתיופיה.

בשנת 2021 0% מהתלמידים יוצאי אתיופיה בנתיבות למדו חמש יח”ל במתמטיקה, וברחובות למדו 7.7% מיוצאי אתיופיה. זאת לעומת 21% באוכלוסייה הכללית. שיעור הנבחנים הכלל-ארצי של יוצאי אתיופיה בחמש יח”ל במתמטיקה היה 4.8%.

עוד נמצא כי שיעור המצטיינים יוצאי אתיופיה מכלל תלמידי כיתה י”ב בנתיבות ובקריית מלאכי אשר סיימו את לימודיהם בשנת 2021 היה 0%. ביבנה וברחובות שיעור המצטיינים היה 2%. שיעור המצטיינים בקרב כלל יוצאי אתיופיה בשנתון זה היה 2.32% מכלל תלמידי י”ב יוצאי אתיופיה, ואילו שיעור המצטיינים בקרב כלל תלמידי י”ב ברחבי הארץ היה כ-10%.

המבקר מצא ששיעור הסטודנטיות (23.2%) והסטודנטים (12.2%) יוצאי אתיופיה בעלי תעודת סיום במוסדות להשכלה גבוהה – אוניברסיטאות ומכללות – הוא הקטן ביותר יחסית לשיעורם בכלל קבוצות המוצא של סטודנטים יהודים (שהוא בטווח שבין כ-28% בקרב גברים ממוצא מזרחי, ל-64% בקרב נשים ממוצא אשכנזי).

עוד נמצא כי משרד הפנים והרשויות המקומיות לא אימצו יעד מדיד לייצוג של יוצאי אתיופיה. כ-77% מהעובדים יוצאי אתיופיה מועסקים ברשויות המקומיות בתפקידים שדירוגם נמוך מאוד (עד דרגה 7). שיעור הייצוג של עובדים יוצאי אתיופיה בתפקידים בדירוגים גבוהים (1%) נמוך במידה ניכרת משיעור הייצוג של העובדים בכלל האוכלוסייה בדירוגים הגבוהים (כ-3.6%).

משרד הפנים אינו מבצע בקרה בנושא איכות ההעסקה והתפקידים שממלאים יוצאי אתיופיה ואינו דורש מהרשויות לעמוד ביעד הייצוג בכלל הדירוגים.

רק חמש מתוך 253 הרשויות ששלחו דיווח למשרד הפנים ציינו בדיווחיהן כי פרסמו מכרזים ייעודיים ליוצאי אתיופיה (קריית מלאכי, בת ים, גבעת שמואל, נתניה ורעננה). במסגרת הדיווח לא נדרש מהרשויות לפרט אילו משרות ייעודיות פורסמו.

 המבקר אנגלמן ממליץ למטה היישום של התוכנית לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה, להקפיד על הבקרה של יעדי התוכנית, ועל ניצול התקציבים ולהעמיק את מעורבות משרד הפנים ברתימת הרשויות לביצוע התוכנית.

◼️ לקבוצת חדשות קריית מלאכי והמועצה האזורית באר טוביה בווטסאפ לחצו כאן

◼️ לקבוצת חדשות נתיבות בווטסאפ לחצו כאן

◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – הקהילה האתיופית לחצו כאן

◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חדשות מהארץ ומהעולם לחצו כאן

■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן

◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן