מבקר המדינה בחן את בדיקת גבייה של היטלי השבחה והשימוש בהם, בין היתר בירושלים ורמת גן
מבקר המדינה מצא כי המתכונת הנוכחית של היטלי ההשבחה גורמת להגדלת הפערים הכלכליים בין רשויות במרכז לרשויות בפריפריה ובין רשויות בדירוג חברתי-כלכלי גבוה לאלו שבדירוג הנמוך (עד כדי פערים של פי 15 בתקבולים לתושב מההיטלים)
* ב-55% מהמקרים ערר הביא לשינוי השומה לטובת החייב או לביטולה
* לפי מדגם, ב-95% מהמקרים הפחיתו שמאים מכריעים את החיוב שקבעו הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה – לעתים מדובר בהפחתה של חיוב יתר של מיליוני שקלים.
מבקר המדינה בדק ומצא כי בשנת 2021 גבו הרשויות המקומיות כ-8.7 מיליארדי ש"ח מהיטלי השבחה; היתרות שהיו צבורות בקרנות הייעודיות לכספי ההיטל הסתכמו בסוף שנה זו בכ-7.5 מיליארדי ש"ח. בביקורת נמצא כי מתכונתם הנוכחית של היטלי ההשבחה גורמת להגדלת הפערים הכלכליים בין רשויות מקומיות במרכז הארץ לאלו שבפריפריה, ובין רשויות מקומיות בדירוג החברתי-כלכלי הגבוה לאלו שבדירוג הנמוך.
במסגרת הביקורת נותחו הדוחות הכספיים של כלל הרשויות המקומיות ונעשתה ביקורת עומק בארבע עיריות: ירושלים, הרצליה, רמת גן ורמת השרון.
התקבולים מהיטלי השבחה ברשויות מקומיות באשכולות הפריפריאליים ביותר והמדורגות באשכולות הנמוכים (1 – 4) במדד החברתי-כלכלי היו 559 ש"ח בממוצע לתושב, ואילו התקבולים מהיטלי השבחה ברשויות המקומיות הקרובות ביותר למרכז הארץ והמדורגות באשכולות הגבוהים (8 – 10) במדד החברתי-כלכלי היו 8,476 ש"ח בממוצע לתושב – כלומר פער של פי 15.
שיעור התקבולים מהיטלי השבחה ברשויות הקרובות ביותר למרכז הארץ והמדורגות באשכולות הגבוהים (8 – 10) במדד החברתי-כלכלי עומד על כ-40% מכלל התקבולים, ואילו בתחומן מתגוררת 13.5% מהאוכלוסייה.
יש פערים ניכרים בין הרשויות מבחינת סך יתרת קרן היטל ההשבחה, שבה נצברו בסוף שנת 2021 כ-7.5 מיליארדי ש"ח: ברשויות מקומיות המדורגות באשכולות 8 – 10 במדד החברתי-כלכלי, שבתחום שיפוטן מתגוררת כ-20% מהאוכלוסייה, הסתכמה יתרת הקרן בכ-4.5 מיליארדי ש"ח, ושיעורה היה כ-60% מסך יתרת הקרן בכלל הרשויות המקומיות. בשאר הרשויות המקומיות, שבתחום שיפוטן מתגוררת כ-80% מהאוכלוסייה בישראל, הסתכמה יתרת הקרן בכ-3 מיליארדי ש"ח, ושיעורה היה כ-40% מסך יתרת הקרן להיטל השבחה בכלל הרשויות המקומיות.
המבקר מצא כי משך הזמן הממוצע לסיום הטיפול בעררים בכלל המחוזות היה 429 ימים – פי שלושה מזמן התקן להשלמת התהליך (140 ימים). במחוז תל אביב נמדד משך הזמן הארוך ביותר – כשנתיים, כמעט פי חמישה מזמן התקן. במחוז ירושלים משך הזמן לסיום הטיפול היה 1.3 שנים – כמעט פי 3.5 מזמן התקן. במחוזות דרום, חיפה וצפון משך הזמן הממוצע לסיום הטיפול הוא יותר מ-282 ימים – פי שניים מזמן התקן.
בביקורת עלה כי ב-55% מהליכי הערר שהחלו בשנים 2018 – 2022 על שומות שהכינו ועדות מקומיות (1,305 הליכים מתוך 2,353), הערר התקבל באופן מלא או חלקי או הסתיים בהסכמת הצדדים או בפשרה ביניהם. כלומר, בכמחצית המקרים הערר הביא לשינוי השומה או לביטולה. אשר למחלוקות לגבי שומות שהובאו לפני שמאים מכריעים, ב-57 (95%) מ-60 שומות מכריעות שנדגמו באקראי הפחיתו השמאים המכריעים משומת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ושיעור ההפחתה עמד בממוצע על 36%; ב-70% מהמקרים ההפחתה הייתה בשיעור מהותי של יותר מ-25%.
הממצאים על הפערים בחיובים בהיטלי השבחה לאחר החלטות השמאים המכריעים מצביעים על חיוב ביתר של סכומי כסף גדולים, לעיתים מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים – סכומים שעשויים לשנות באופן מהותי את הכדאיות הכלכלית של מיזם או של עסקת מקרקעין.
המבקר מצא כי העיריות שנבדקו אינן מפרסמות לציבור את שומות ההשבחה שהן הכינו, את השומות הסופיות ואת סכומי ההיטל שנגבו מבעלי נכסים. עקב כך נפגעת יכולת הציבור לקבל החלטות מושכלות, לבחון את שומות ההשבחה ואת דרישות התשלום ולבחון, בהתאם לצורך, אם הן מוצדקות ומשקפות חיוב שוויוני והוגן.
נמצא כי העיריות שנבדקו – ירושלים, הרצליה, רמת גן ורמת השרון – לא הכינו בשנים 2018 – 2022 לוחות שומה, אף שבהכנתם גלומים יתרונות כגון חיזוק השקיפות והבקרה הציבורית ובתוך כך צמצום הסיכון למצבים שעלולים להוביל לשחיתות.
העיריות שנבדקו נוהגות להכין שומות פרטניות לכל נכס ונכס במועד מימוש הזכויות או על פי בקשת בעלי הנכסים, ובשנים 2018 – 2022 הן הכינו כ-11,500 שומות פרטניות. מיפוי של משרד מבקר המדינה העלה כי בתחומי העיריות שנבדקו קיימים אזורים שבהם היה ריכוז של מאות שומות פרטניות, דבר המצביע על האפשרות ששימוש בלוח שומה היה מייעל את התהליכים, באמצעות ריכוזם במסמך שומה כוללני.
עוד נמצא כי החלטת הממשלה על הקמת ועדה ציבורית לבחינת מנגנון היטלי ההשבחה לא יושמה, ובפועל לא הוקמה ועדה על ידי שרי הפנים שכיהנו בתפקיד מאוגוסט 2021 ועד אוקטובר 2023 (מועד הביקורת).
המבקר אנגלמן ממליץ לשר הפנים לפעול להקמת ועדה ציבורית לבחינת המנגנון של היטל השבחה, כפי שהחליטה הממשלה, כדי לפעול לתיקון הליקויים.
◼️ לקבוצת חדשות רמת גן והסביבה לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות ירושלים והסביבה בווטסאפלחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חדשות מהארץ ומהעולם לחצו כאן
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
