מבקר המדינה בחן את מרכזי קשר של הורים-ילדים ברשויות המקומיות, בין היתר- בבאר שבע ודימונה.
66 מרכזי הקשר שפעלו בשנת 2023 ברשויות מקומיות ברחבי הארץ התקשו לתת מענה זמין ונגיש * משפחות רבות נדרשות להמתין לסיוע, לעיתים חודשים ארוכים * כשליש מההורים המטופלים לא מרוצים ממיקום מרכזי הקשר * יותר ממחצית מהעובדים הסוציאליים במרכזי הקשר חוו אלימות בין 2021 ל-2023 * רק ב-9% מהרשויות הלא-יהודיות היו מרכזי קשר בשנת 2023, לעומת 32% מהרשויות בחברה היהודית
מרכזי קשר הורים-ילדים (מרכזי הקשר) מופעלים על ידי הרשויות המקומיות ונועדו לשמש אכסניה מוגנת לקיום מפגשים בין הורים לילדים על רקע של פירוד, גירושין או אלימות וסיכון. 66 מרכזי קשר היו פזורים בשנת 2023 ב-64 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, המאכלסות כ-6.3 מיליון תושבים. המרכזים אמורים לשמש מרכזים אזוריים. כשליש מהמשפחות שטופלו בהם בשנת 2022 היו תושבי רשויות מקומיות אחרות.
מבקר המדינה בדק ומצא כי 66 מרכזי הקשר התקשו לתת מענה זמין ונגיש לאוכלוסייה הנדרשת לטיפולם, ומשפחות רבות נדרשות להמתין, לעיתים חודשים ארוכים, טרם זכו לסיוע בחיזוק הקשר בין ההורים לילדיהם.
ב-26 מרכזי הקשר מ-59 מרכזי הקשר שהשיבו לשאלון משרד מבקר המדינה, עלה כי 111 משפחות נאלצו להמתין טרם קבלת טיפול פרקי זמן של החל משבועיים עד יותר מ-30 שבועות. כך בעיריית נשר נאלצו להמתין למעלה מ-30 שבועות לתחילת המפגשים במרכז הקשר. דוגמה נוספת לזמני המתנה שנדרשו – אב המתגורר בפתח תקווה וילדיו אשר שהו בשנת 2022 עם אימם במקלט לנשים נפגעות אלימות באזור ירושלים נאלצו להמתין כשמונה חודשים טרם התאפשר להם להיפגש במרכז הקשר בביתר עילית (במרחק של כ-70 ק”מ ממקום מגוריו של האב) – כיוון שלא נמצא לכל אורך התקופה מקום פנוי במרכז קשר הסמוך למקלט לקיום המפגשים.
אב מדימונה הופנה לשני מפגשים בשבוע במרכז קשר בעיר עם ילדתו בת הארבע לאחר נתק ממושך. עקב עומס המטופלים במרכז הקשר בדימונה, האב הופנה למרכז הקשר בבאר שבע, אולם מאחר שגם שם היה עומס, התאפשר לקיים את המפגשים רק אחת לשבועיים, במקום פעמיים בשבוע.
אם ובתה המתגוררות בדימונה הופנו לקיים מפגשים במרכז הקשר בעיר, אולם מאחר שהיה עומס מטופלים במרכז הקשר, המשפחה הופנתה למרכז הקשר היחיד באזור שהיה זמין נכון לאותה עת, מרכז המשרת את האוכלוסייה הבדואית של המועצה האזורית אל-קסום. מאחר שהאב לא הסכים לקיים את המפגשים במרכז הקשר של אל-קסום (הממוקם בבאר שבע), היה צורך בהחלטה שיפוטית לחייב אותו להגיע למפגשים.
ניהול המידע על המשפחות המטופלות – נמצא כי העיריות דימונה, ביתר עילית, לוד, נצרת ותל אביב-יפו והמועצה האזורית נחל שורק אינן מנהלות את המידע הרגיש על המשפחות המטופלות במרכזי הקשר באופן שיטתי ואחוד ברשת ממוחשבת ומאובטחת. כך בעיריות דימונה, ביתר עלית, נצרת ותל אביב-יפו, התיקים כולם או חלקם מנוהלים באופן פיזי ובעיריות נחל שורק ולוד התיקים מנוהלים במחשב אך אינם מנוהלים באופן מלא במערכת ממוחשבת שמאפשרת לנהל מידע הנוגע גם לתושבי רשויות אחרות וממילא גם לשתפו.
שירות במהלך מלחמת חרבות ברזל – פניית משרד מבקר המדינה אל מרכזי הקשר ברשויות שבביקורת העומק בנובמבר 2023 בנוגע לפעילותם במהלך המלחמה העלתה כי בדימונה אין מרחב מוגן במרכז הקשר אלא במרחק הליכה של כ-50 מטר, אך מאחר שפיקוד העורף לא הטיל מגבלות על הפעילות ברשות, מרכז הקשר שב לפעילות שבוע אחרי תחילת המלחמה.
על אף הנסיבות המורכבות בעת מלחמת חרבות ברזל, מרכזי הקשר בדימונה, ביתר עילית, לוד, נצרת ותל אביב-יפו הצליחו לפעול במהלך המלחמה ולתת שירות למשפחות המטופלות.
ממענה 18 עו”סי מרכזי הקשר לשאלון עלה כי נדרש להם ציוד נוסף להפעלת מרכז הקשר: מרכזי הקשר בנתיבות, מודיעין עילית, מעלה אדומים, בית שמש, שפרעם, נס ציונה וצפת ציינו כי חסרים בהם משחקים וחומרי יצירה; המרכז בדימונה ציין כי הוא אינו מותאם עבור מפגשים למשפחות עם ילדים בוגרים; המרכז בקריית מלאכי ציינו כי חסר ציוד לחצר; במרכז בנתיבות השיבו כי חסר תקציב לרכישת מצרכים בסיסים עבור פינת קפה להורים.
מרכז הקשר בעיריית דימונה פועל בחלל מרפסת שנסגרה לצורך כך. המרפסת קורתה באמצעות גג עץ, וקירותיה נבנו מגבס. החלל אינו אטום באופן מלא לגשם, ולדברי מנהלת מרכז הקשר, כשיורד גשם כבד, הדשא הסינטטי נרטב, ולא ניתן לקיים מפגשי משפחות במקום. עוד עלה מדברי מנהלת המרכז כי מאחר והמרכז פועל בחלל אחד, כשמתעורר צורך לקיים שני מפגשי משפחות במקביל, המטפלת נעזרת בפרגוד ליצירת חללים נפרדים לשתי המשפחות, אך אין בכך כדי למנוע רעשים.
במבנה שבו ממוקם מרכז הקשר פועלים גם המרכז לטיפול באלימות במשפחה והמרכז לנפגעות תקיפה מינית. לדברי מנהלת המרכז, התקבלו תלונות על כך שרעש העולה מהמפגשים במרכז הקשר מפריע לטיפולים במרכזים הסמוכים ועל פגיעה בפרטיות המטופלים בכלל המרכזים – הנשים המגיעות לטיפול וההורים הבאים לפגוש את ילדיהם במרכז הקשר. הדבר נכון במיוחד בעיר קטנה כמו דימונה.
משרד מבקר המדינה ממליץ לעיריית דימונה להעביר את מרכז הקשר למבנה ראוי, כזה שהתנאים הפיזיים בו הולמים את ייעודו. כן מומלץ לעירייה לאפשר למרכז הקשר לעשות שימוש בחצר, בגינה או במטבח לקיום פעילויות לחיזוק קשר הורה-ילד. עיריית דימונה מסרה בתשובתה כי מרכז הקשר מתעתד לעבור למבנה אחר המותאם לפעילות מרכז הקשר במהלך השנים 2024 – 2025.
כמו כן, מומלץ למחוז דרום במשרד הרווחה ולעיריית דימונה לבחון את האפשרות לאגם משאבים ולקדם שימוש, ככל הניתן, של מרכז הקשר במתקני מרכז הורים-ילדים המופעל על ידי המחלקה לשירותים חברתיים בעיר, כפי שנעשה במועצה האזורית נחל שורק.
כשליש (90 מתוך 280) מהמשיבים על שאלון שביעות הרצון מקרב המטופלים במרכזי הקשר השיבו כי אינם שבעי רצון ממיקום מרכז הקשר ומנוֹחוּת ההגעה אליו.
נמצא כי מנגנון התקצוב שקבע משרד הרווחה – מנגנון הכולל השתתפות בשכר עובדי מרכז הקשר בלבד (75% מהתעריף אשר עמד בנובמבר 2023 על כ-650 ש”ח עבור כל משפחה מטופלת) ומותיר לרשות המקומית המפעילה את המרכז לשאת במימון שאר העלויות הכרוכות בכך – מתקשה לתמרץ רשויות מקומיות להקים מרכזי קשר. נכון למועד הביקורת, הקמת המרכזים נשענת ברובה על נכונותן של רשויות מקומיות לשאת בעלויות הכרוכות בהפעלת מרכז ולא על תכנון מוקדם ומושכל המבוסס על בדיקת צרכים. המבקר מצא כי רק 9% מהרשויות מהחברה הלא-יהודית הקימו מרכזי קשר נכון לשנת 2023, לעומת 32% מהרשויות מהחברה היהודית.
עוד נמצא כי יותר ממחצית מהעובדים הסוציאליים במרכזי הקשר שהשיבו על השאלון חוו אלימות בשלוש השנים האחרונות (2021 – 2023). ב-35% מהמקרים השיבו העובדים הסוציאליים כי האירוע דווח למשטרה, ב-17% מהמקרים האירוע דווח לוועדת אל-אלימות במשרד הרווחה. 12 מהעובדים הסוציאליים השיבו במרכזי הקשר (20%) כי בשנים 2021 – 2023 אירעו אירועי אלימות מצד הורים כלפי ילדיהם במהלך המפגשים במרכז שבו הם הועסקו. רק בשבעה מתוך 22 מהמקרים (31%) שבהם התרחשו אירועי אלימות, עורבה המשטרה.
אף כי הטיפול במרכז הקשר מיועד להימשך כחצי שנה בפועל לפי נתוני משרד הרווחה, לאורך השנים 2020 – 2022, כ-15% מהמשפחות המטופלות במרכז הקשר מטופלות זמן ממושך יותר משנתיים. מהשאלון עלה כי ב-59 המרכזים שהשיבו באוגוסט 2023 טופלו 251 משפחות מעל שנתיים, מתוכן לדוגמה היו בבאר שבע 21 משפחות, בבני ברק 20 משפחות, באור יהודה 17 משפחות, בתל אביב-יפו 15 משפחות, בחיפה 13 ובבית שמש תשע משפחות.
פחות ממחצית מהמשפחות שסיימו טיפול בשנת 2022 (598 משפחות) יצאו להסדרי ראייה עצמאיים. לצד הירידה במספר מסיימי הטיפול שיצאו להסדרי ראייה עצמאיים, חלה עלייה במספר המשפחות שחזרו לקבל טיפול במרכז הקשר לאחר סיום המפגשים, 206 משפחות בשנת 2022 לעומת 147 משפחות בשנת 2020.
מנתוני משרד הרווחה עולה כי בכל ארבעת המחוזות, מספר המשפחות המטופלות ביחס למספר אנשי הצוות במרכז הקשר גבוה מהתקן שנקבע (48 משפחות מטופלות בממוצע לעומת התקן שנקבע על 23 משפחות). במענה לשאלון, מסרו 75% מהמשיבים כי הם חווים עומס רגשי במסגרת עבודתם במרכז הקשר, ורק 66% מהם השיבו כי הרשויות המקומיות מספקות מענה לעומס הרגשי האמור.
75% מהעובדים הסוציאליים שהשיבו על השאלון סברו שיש צורך בהכשרות בטיפול באוכלוסיות ייחודיות במסגרת מרכז הקשר. 27% מהם השיבו שיש צורך בהכשרות בנוגע לחברה הערבית ולבני הקהילה האתיופית.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הרווחה לבחון את המתאם בין הצרכים בכלל הרשויות המקומיות בשירותי מרכזי הקשר לבין הפיזור הגיאוגרפי הנוכחי של המרכזים – ועל בסיס בחינה זו לקבוע תקנים בעניין העומסים והמרחקים המרביים שמשפחות נאלצות לנסוע כדי להגיע למרכז הקשר.
◼️ לקבוצת חדשות דימונה, ערד וים המלח בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות באר שבע והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – משפחה: הורים, ילדים ומה שביניהם לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חדשות מהארץ ומהעולם לחצו כאן
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
