מבקר המדינה קובע כי קיימים פגמים באופן התנהלות מרכזי קשר של הורים-ילדים בלוד ומועצה אזורית נחל שורק

66 מרכזי הקשר שפעלו בשנת 2023 ברשויות מקומיות ברחבי הארץ התקשו לתת מענה זמין ונגיש * משפחות רבות נדרשות להמתין לסיוע, לעיתים חודשים ארוכים * כשליש מההורים המטופלים לא מרוצים ממיקום מרכזי הקשר * יותר ממחצית מהעובדים הסוציאליים במרכזי הקשר חוו אלימות בין 2021 ל-2023 * רק ב-9% מהרשויות הלא-יהודיות היו מרכזי קשר בשנת 2023, לעומת 32% מהרשויות בחברה היהודית

מרכזי קשר הורים-ילדים (מרכזי הקשר) מופעלים על ידי הרשויות המקומיות ונועדו לשמש אכסניה מוגנת לקיום מפגשים בין הורים לילדים על רקע של פירוד, גירושין או אלימות וסיכון. 66 מרכזי קשר היו פזורים בשנת 2023 ב-64 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, המאכלסות כ-6.3 מיליון תושבים. המרכזים אמורים לשמש מרכזים אזוריים. כשליש מהמשפחות שטופלו בהם בשנת 2022 היו תושבי רשויות מקומיות אחרות.

מבקר המדינה בדק ומצא כי 66 מרכזי הקשר התקשו לתת מענה זמין ונגיש לאוכלוסייה הנדרשת לטיפולם, ומשפחות רבות נדרשות להמתין, לעיתים חודשים ארוכים, טרם זכו לסיוע בחיזוק הקשר בין ההורים לילדיהם.

ב-26 מרכזי הקשר מ-59 מרכזי הקשר שהשיבו לשאלון משרד מבקר המדינה, עלה כי 111 משפחות נאלצו להמתין טרם קבלת טיפול פרקי זמן של החל משבועיים עד יותר מ-30 שבועות. כך בעיריית נשר נאלצו להמתין למעלה מ-30 שבועות לתחילת המפגשים במרכז הקשר.

דוגמה נוספת לזמני המתנה שנדרשו – אב המתגורר בפתח תקווה וילדיו אשר שהו בשנת 2022 עם אימם במקלט לנשים נפגעות אלימות באזור ירושלים נאלצו להמתין כשמונה חודשים טרם התאפשר להם להיפגש במרכז הקשר בביתר עילית (במרחק של כ-70 ק”מ ממקום מגוריו של האב) – כיוון שלא נמצא לכל אורך התקופה מקום פנוי במרכז קשר הסמוך למקלט לקיום המפגשים.

ניהול המידע על המשפחות המטופלות – נמצא כי המועצה האזורית נחל שורק והעיריות לוד, דימונה, ביתר עילית, נצרת ותל אביב-יפו אינן מנהלות את המידע הרגיש על המשפחות המטופלות במרכזי הקשר באופן שיטתי ואחוד ברשת ממוחשבת ומאובטחת.  כך בעיריות דימונה, ביתר עלית, נצרת ותל אביב-יפו, התיקים כולם או חלקם מנוהלים באופן פיזי ובמועצה אזורית נחל שורק ועיריית לוד התיקים מנוהלים במחשב אך אינם מנוהלים באופן מלא במערכת ממוחשבת שמאפשרת לנהל מידע הנוגע גם לתושבי רשויות אחרות וממילא גם לשתפו.

על אף הנסיבות המורכבות בעת מלחמת חרבות ברזל, מרכזי הקשר בלוד, דימונה, ביתר עילית, נצרת ותל אביב-יפו הצליחו לפעול במהלך המלחמה ולתת שירות למשפחות המטופלות.

כשליש (90 מתוך 280) מהמשיבים על שאלון שביעות הרצון מקרב המטופלים במרכזי הקשר השיבו כי אינם שבעי רצון ממיקום מרכז הקשר ומנוֹחוּת ההגעה אליו.

נמצא כי מנגנון התקצוב שקבע משרד הרווחה – מנגנון הכולל השתתפות בשכר עובדי מרכז הקשר בלבד (75% מהתעריף אשר עמד בנובמבר 2023 על כ-650 ש”ח עבור כל משפחה מטופלת) ומותיר לרשות המקומית המפעילה את המרכז לשאת במימון שאר העלויות הכרוכות בכך – מתקשה לתמרץ רשויות מקומיות להקים מרכזי קשר.

נכון למועד הביקורת, הקמת המרכזים נשענת ברובה על נכונותן של רשויות מקומיות לשאת בעלויות הכרוכות בהפעלת מרכז ולא על תכנון מוקדם ומושכל המבוסס על בדיקת צרכים. המבקר מצא כי רק 9% מהרשויות מהחברה הלא-יהודית הקימו מרכזי קשר נכון לשנת 2023, לעומת 32% מהרשויות מהחברה היהודית.

 עוד נמצא כי יותר ממחצית מהעובדים הסוציאליים במרכזי הקשר שהשיבו על השאלון חוו אלימות בשלוש השנים האחרונות (2021 – 2023). ב-35% מהמקרים השיבו העובדים הסוציאליים כי האירוע דווח למשטרה, ב-17% מהמקרים האירוע דווח לוועדת אל-אלימות במשרד הרווחה. 12 מהעובדים הסוציאליים השיבו במרכזי הקשר (20%) כי בשנים 2021 – 2023 אירעו אירועי אלימות מצד הורים כלפי ילדיהם במהלך המפגשים במרכז שבו הם הועסקו. רק בשבעה מתוך 22 מהמקרים (31%) שבהם התרחשו אירועי אלימות, עורבה המשטרה.

פחות ממחצית מהמשפחות שסיימו טיפול בשנת 2022 (598 משפחות) יצאו להסדרי ראייה עצמאיים. לצד הירידה במספר מסיימי הטיפול שיצאו להסדרי ראייה עצמאיים, חלה עלייה במספר המשפחות שחזרו לקבל טיפול במרכז הקשר לאחר סיום המפגשים, 206 משפחות בשנת 2022 לעומת 147 משפחות בשנת 2020.

מנתוני משרד הרווחה עולה כי בכל ארבעת המחוזות, מספר המשפחות המטופלות ביחס למספר אנשי הצוות במרכז הקשר גבוה מהתקן שנקבע (48 משפחות מטופלות בממוצע לעומת התקן שנקבע על 23 משפחות). במענה לשאלון, מסרו 75% מהמשיבים כי הם חווים עומס רגשי במסגרת עבודתם במרכז הקשר, ורק 66% מהם השיבו כי הרשויות המקומיות מספקות מענה לעומס הרגשי האמור.

75% מהעובדים הסוציאליים שהשיבו על השאלון סברו שיש צורך בהכשרות בטיפול באוכלוסיות ייחודיות במסגרת מרכז הקשר. 27% מהם השיבו שיש צורך בהכשרות בנוגע לחברה הערבית ולבני הקהילה האתיופית.

המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הרווחה לבחון את המתאם בין הצרכים בכלל הרשויות המקומיות בשירותי מרכזי הקשר לבין הפיזור הגיאוגרפי הנוכחי של המרכזים – ועל בסיס בחינה זו לקבוע תקנים בעניין העומסים והמרחקים המרביים שמשפחות נאלצות לנסוע כדי להגיע למרכז הקשר.

◼️ לקבוצת חדשות לוד והסביבה בווטסאפ לחצו כאן

◼️ לקבוצת חדשות מועצות אזוריות ומקומיות בווטסאפ לחצו כאן

◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – משפחה: הורים, ילדים ומה שביניהם לחצו כאן

◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חדשות מהארץ ומהעולם לחצו כאן

■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן

◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן