הגברת הראשונה של העיר, רעייתו של ראש העיר רחמים מלול ואם שבעת ילדיו מטפחת בית כשר, פתוח בדעותיו, עם חינוך ליברלי. אומרים, שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה וזה באמת כך: מלול מצליח להוביל את העיר במגוון תחומים, הרבה בזכות השקט אותו מעניקה לו רעייתו. הגברת מלול עסקה בתחום החינוך במשך 39 שנים ולימדה בבתי ספר שונים בדרום הארץ, עד לפרישתה בשלהי אוגוסט 2010. מיד לאחר פרישתה אמרה כי אינה מתכוונת לשבת בחיבוק ידיים אלא בכוונתה לתרום לקהילה. היא נולדה בקזבלנקה, בתם של חביבה ומשה עמר, השלישית מבין שבעה אחים ואחיות, התחנכה בבית הספר היסודי במרוקו ועלתה ארצה בשנת 1962 עם משפחתה.
הסוכנות היהודית שיכנה אותם במעברה בקריית אתא בשעת לילה מאוחרת ובבוקר, כשהתעוררו הם מצאו את עצמם בתוך צריף ארוך, אזבסטון. שבוע הספיק לבני המשפחה להבין שמהמעברה לא תגיע הישועה לה ייחלו ושלושת הבוגרים נשלחו לפנימיות. זהבה נשלחה לפנימייה החרדית “בית אסתר”, משם המשיכה לסמינר למורות “בית יעקב” והוסמכה ללמד בחינוך העל יסודי. לפני שנישאה לימדה בתיכון המקצועי “בית יעקב” בחיפה ועשתה סטאז’ בבית החרושת “אתא” שם למדה את מקצועות האופנה לצורך הוראה. לימים עשתה הסבה להוראת עברית לעולים חדשים באוניברסיטת תל אביב ובהמשך שובצה לעבודה בכיתות החינוך המיוחד.
הגברת מלול אינה מקפידה להתבלט או להתלוות לאירועים פוליטיים ובשנת 2009, כאשר בעלה ירש את הכסא של שוקי פורר, לאחר שגבר בקרב צמוד ומתוח ביותר על המועמד עוזי סלנט, היא התבטאה לראשונה בעניינים פוליטיים כשהעידה על בעלה בהתרגשות: “רחמים הוא אדם שכל כך אוהב ויודע להעניק לציבור – והציבור מעניק לו אהבה ובגדול”. אגב, גם לאחר שבעלה החל לכהן כראש עיר היא המשיכה לנסוע לעבודתה באוטובוס לעיר כפי שעשתה כל חייה והקפידה להישאר מאחורי אור הזרקורים, התנהלה בפשטות ובצניעות ובעיקר המשיכה להתנדב כמיילדת במרכז הרפואי קפלן שם למעשה יילדה את רוב נכדיה.
