האח הגדול: מבקר המדינה קובע – עיריית ראשון לציון לא הגנה על פרטיות התושבים בשימוש במצלמות מעקב

מבקר המדינה פירסם לציבור את דו”ח הביקורת השנתי על הרשויות המקומיות

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן:

“בעשרים השנים האחרונות זינק מספרן של מצלמות המעקב ברחובות ישראל שהותקנו על ידי הרשויות המקומיות כדי לתרום לתחושת הביטחון. בביקורת נמצא כי אף גורם מוסמך לא יודע כמה מצלמות יש ומה הם המאפיינים הטכנולוגיים שלהן. המצלמות הללו נועדו לשמור על הסדר הציבורי – אבל חלקן חודרות לבתים הפרטיים של התושבים. מלחמת חרבות ברזל וסכנות הסייבר מחדדות ביתר שאת את חובתה של מדינת ישראל להגן על פרטיות אזרחיה. על משרד המשפטים והרשויות המקומיות לפעול כדי להסדיר את השימוש במצלמות ולהגן על פרטיות התושבים”.

“האח הגדול”: השימוש של הרשויות המקומיות במצלמות מעקב זינק בתוך כ-20 שנה, אך החוק לא מסדיר את השימוש בהן – ולאף גורם אין מידע מרוכז על כמותן, סוגן ומאפייניהן הטכנולוגיים של המצלמות במרחב הציבורי

המבקר מצא כי הרשויות שנבדקו אינן מגינות כנדרש על פרטיות התושבים: נמצאו מצלמות המעקב המאפשרות צילומי תקריב למרחבים פרטיים וכן מצלמות מעקב המאפשרות זיהוי אוטומטי של לוחיות רישוי, ללא הסמכה מפורשת בחוק

השימוש במצלמות מעקב על ידי הרשויות המקומיות צבר תאוצה בשני העשורים האחרונים, בעקבות יוזמות של הממשלה לצד יוזמות של הרשויות עצמן.

בסקר על עמדות התושבים, שערך משרד מבקר המדינה, עלה כי מרבית המשיבים (80%) סבורים כי הרשות המקומית צריכה להתקין מצלמות מעקב במרחב הציבורי. הסיבות העיקריות לכך לדעתם הן כדי לספק ביטחון לתושבים (39%); כדי למנוע פשיעה (16%); ולצורך מניעת עבירות ומעקב אחריהן (16%).

על אף מגמת העלייה במספרן של מצלמות המעקב שהציבו הרשויות המקומיות ברחבי הארץ, מבקר המדינה מצא כי לא קיים בידי אף גורם ציבורי בישראל ריכוז נתונים בנוגע למספרן, לסוגן, ולמאפייניהן הטכנולוגיים.

בישראל אין בגדר החוק התייחסות לסוגיית הצבת מצלמות מעקב במרחב הציבורי, והשימוש במצלמות הללו מוסדר רק באמצעות ההוראות הכלליות של חוק הגנת הפרטיות וההנחיות של הרשות להגנת הפרטיות.

מבקר המדינה מצא כי הרשויות המקומיות שנבדקו – ביניהן ראשון לציון, בני ברק, דאליית אל-כרמל, נשר וחיפה, אינן פועלות בכל הכלים העומדים לרשותן להגנה על פרטיות התושבים ולעמידה בהנחיית הרשות להגנת הפרטיות ביחס למצלמות מעקב.

בכל הרשויות שנבדקו נמצא כי ניתן לבצע במצלמות המעקב שנדגמו צילומי תקריב למרחבים פרטיים, דבר שעלול לגרום לפגיעה של ממש בפרטיות התושבים. החל ב-25% מהמצלמות (11 מצלמות) שנבדקו בעיריית בני ברק, וכלה ב-45% מהמצלמות (16 מצלמות) שנבדקו בעיריית ראשון לציון. נמצא כי עיריות בני ברק, חיפה ונשר והמועצה המקומית דאליית אל-כרמל לא בחנו, קודם התקנת המצלמות, את הצורך להסוות את המרחבים הפרטיים בטווח הצילום של המצלמות.

כל הרשויות שנבדקו התקינו מצלמות מעקב לזיהוי לוחיות רישוי באופן אוטומטי, בהיעדר הסמכה מפורשת לכך מעבר לסמכותן הכללית בפקודת העיריות. אף אחת מהרשויות שנבדקו לא ביצעה שימוע ציבורי קודם הצבת מצלמות המעקב, כדי לשמוע את עמדות הציבור הרלוונטי בעניין.

ארבע מהרשויות שנבדקו, ראשון לציון, בני ברק, חיפה ונשר, לא אספו נתונים מלאים ומפורטים ממשטרת ישראל ביחס למיקום העבירות בשטחן על פני תקופת זמן, כדי שיוכלו לקבל החלטה מבוססת נתונים ביחס למיקום הנדרש להצבת המצלמות בשטחן ולקביעת סדרי עדיפויות בהקמת אתרי המצלמות.

הביקורת העלתה כי עיריות ראשון לציון, חיפה ונשר לא הציבו מצלמות מעקב בשכונות שבהן שיעור העבירות היה גבוה ביחס לממוצע העבירות בשכונות הערים בשנת 2022. עיריות בני ברק וחיפה לא הציבו כלל מצלמות ברחובות המובילים במספר העבירות שבוצעו בשנה האמורה.

בניגוד להנחיית הרשות להגנת הפרטיות, עיריות בני ברק ונשר והמועצה המקומית דאליית אל-כרמל לא ציינו באתרים שלהן במרשתת את מיקומי המצלמות ואת השטח המכוסה על ידן; עיריית ראשון לציון לא פרסמה את שטח הצילום המכוסה על ידי כל אחת מהמצלמות;

לשם השוואה, הרשות המקומית BCP שבבריטניה פרסמה באתר שלה מידע מקיף בנושא מצלמות המעקב בשטחה, הכולל את רשימת המצלמות המוצבות במרחב הציבורי, לרבות סוג המצלמה ושמות הרחובות או האתרים המצולמים בכל מצלמה. אתר הרשות מאפשר לכל תושב להגיש בקשה לקבלת עותק של החומר המצולם שהוא מופיע בו. לרשויות שנבדקו בישראל אין מדיניות אחידה בנושא.

הרשויות המקומיות שנבדקו לא קיימו הליך סדור שבו בחנו מפעם לפעם אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת המצלמות מלכתחילה עדיין עומדות בתוקפן, ואם נדרש להמשיך ולהפעיל אותן כדי למלא את מטרתן, כנדרש בהנחיית הרשות להגנת הפרטיות, וכפי שמקובל ברשות הבריטית.

זאת ועוד: במבדק חדירה שביצע משרד מבקר המדינה באחת הרשויות המקומיות בישראל זוהו 11 ממצאים בדרגות סיכון שונות: 2 ברמת סיכון קריטית, 4 ברמת סיכון גבוהה ו-5 ברמת סיכון בינונית.

המבקר אנגלמן ממליץ למשרד המשפטים לשקול להסדיר בחקיקה את סוגיית השימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי על ידי הרשויות המקומיות. על הרשויות המקומיות שנבדקו לפעול לתיקון הליקויים ולשמור על עקרון השקיפות ועל זכות היסוד של התושבים לפרטיות.

◼️ לקבוצת חדשות ראשון לציון בווטסאפ לחצו כאן

◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חדשות מהארץ ומהעולם לחצו כאן

■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן

◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן