ועדת החוקה אישרה לקריאות שניה ושלישית את הצעת החוק שתאפשר לגזור מאסר על מחבלים בני פחות מ-14
יו”ר הוועדה ח”כ שמחה רוטמן הודה לחברי הוועדה על ההסכמות: “לא מובן מאליו שהחוק עובר כמעט בהסכמה מלאה של קואליציה ואופוזיציה”
ח”כ יצחק קרויזר, יוזם החוק: “בטרור לא צריך להיות שיקום אלא מסר ברור מבית המחוקקים של מאבק בטרור. מסר ברור שהמדינה נאבקת בכל מי שחורש רעתנו ובא להורגנו בכל גיל. בזכות האמירה של ריצוי עונש בכלא יפחתו המקרים הללו”
הוועדה הוסיפה לנוסח אפשרות שהציע משרד הרווחה ולפיה במקרים בהם הקטין מהווה סכנה בעת שהייתו במעון יוכל הממונה על המעון בתקופה שלפני הרשעה, לבקש מבימ”ש להעביר את הקטין לבית כלא לתקופה של עד 10 ימים בשלב המעצר ולאחר שחזר, לבקש תקופה נוספת, ארוכה יותר של 30 ימים ולאחריה תקופות של 45 ימים
לאחר הרשעה, אם הקטין מהווה סכנה במעון, יוכל הממונה לבקש מבימ”ש להעביר את הקטין לבית הכלא לתקופה של 10 ימים ולאחר שחזר אם עדיין יהווה סכנה, להעבירו למאסר לתקופה שיקבע ובלבד שלא תעלה על תקופת העונש שנגזרה עליו
ועדת החוקה אישרה לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – מעצר ומאסר בעבירות טרור), התשפ”ג-2023, שיזם ח”כ יצחק קרויזר עם קבוצת ח”כים.
לפי הצעת החוק, בעבירות המתה או ניסיון המתה שהן מעשה טרור או שנעברו במסגרת ארגון טרור, בימ”ש יהיה רשאי לצוות שקטין שטרם מלאו לו 14 שנים ביום מתן גזר הדין יוחזק תחילה במעון נעול, וכי המשך נשיאת עונשו תעשה במאסר לאחר שימלאו לו 14 שנים לפחות.
נוסח הצ”ח דומה להוראת השעה שחלה בשנים 2020-2016 בנוגע לעבירות רצח, הריגה וניסיון רצח- עבירות ההמתה שהיו באותה עת.
בדומה להוראת השעה, נקבע כי במקרה כזה יתקיים דיון מעקב לקראת תום תקופת ההחזקה במעון הנעול לפני העברתו של הקטין למאסר. בדיון רשאי בימ”ש, לאחר שיוגשו לו תסקיר קצין מבחן וחוות דעתו של הממונה על המעונות, ולאחר ששקל את השיקולים של נסיבות המקרה, נסיבות ביצוע העבירה, השפעת המאסר, גיל הקטין בעת ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות, להורות על דחיית מועד העברתו של הקטין למאסר, קיצור תקופת המאסר שקבע או ביטול תקופת המאסר. כל עוד הקטין מוחזק במעון הנעול, רשאי בית המשפט להורות על קיום דיוני מעקב נוספים.
בנוסח לקריאות שניה ושלישית הוסיפה הוועדה “נסיבות הקשורות בביצוע העבירה”, וכן, אם יש חשש ממשי שהקטין ישוב ויבצע עבירות, יישקל האם המעון יכול לתת לכך מענה הולם. בדיון מעקב תינתן הזדמנות לנפגעי העבירה לטעון את טענותיהם.
הוועדה הוסיפה לנוסח אפשרות שהציע משרד הרווחה ולפיה במקרים בהם הקטין מהווה סכנה בעת שהייתו במעון, יוכל הממונה על המעון בתקופה שלפני הרשעה, לבקש מבימ”ש להעביר את הקטין לבית כלא לתקופה של עד 10 ימים בשלב המעצר ולאחר שחזר, לבקש תקופה נוספת, ארוכה יותר של 30 ימים ולאחריה תקופות של 45 ימים.
לאחר הרשעה, אם הקטין מהווה סכנה במעון, יוכל הממונה לבקש מבימ”ש להעביר את הקטין לבית הכלא לתקופה של 10 ימים ולאחר שחזר אם עדיין יהווה סכנה, להעבירו למאסר לתקופה שיקבע ובלבד שלא תעלה על תקופת העונש שנגזרה עליו.
על בימ”ש להשתכנע כי הקטין מסכן או עלול לסכן את עצמו או אחרים או כי התנהגות הקטין במעון באופן מתמשך, לרבות בריחה חוזרת ונשנית של הקטין מהמעון, לא מאפשרת לקיים את הצו במעון, ובלבד ששוכנע שאין דרך אחרת המאפשרת מניעת הסכנה.
במהלך הדיון עסקה הוועדה בשאלה האם נדרש לציין במפורש כי המאסר הוא לפרק הזמן הקצר ביותר. בחוק הנוער כיום יש סעיף הקובע כי מעצר יהיה אמצעי אחרון ולפרק הזמן הקצר ביותר. הצ”ח הנוכחית מפנה לסעיף זה בחוק המעצרים לשם הבהרה שזה מה שמנחה את בימ”ש. הוועדה דנה בשאלה האם לכלול אמירה מפורשת דומה גם לגבי מאסר, בדומה למתחייב באמנת זכויות הילד.
היו”ר רוטמן טען כי אין צורך לכלול אמירה דומה בשל התקופה הקצובה ממילא בנוסח החוק והמחלקה הבינ”ל במשרד המשפטים טענה כי זו אמירה המתחייבת מהאמנה לזכויות הילד. בהסכמות אליהן הגיעה הוועדה, נוספו המילים “לפרק הזמן הקצר ביותר”.
עו”ד יפעת רווה, משרד המשפטים:
“אנחנו מבקשים שהחקיקה תהיה בהוראת שעה. יש עקרונות של חוק הנוער שחוקקו בוועדה הזו ואנחנו חורגים מהם לאור מצב קשה מאוד ואירועים מאוד קשים. כמו כן, יש השלכות לנושא במשפט הבינ”ל שכן המצב כרגע אינו המצב שהכרנו”.
היו”ר ח”כ רוטמן:
“הרבה פעמים אנחנו מרתיעים עצמנו מהמשפט הבינ”ל כשכבר נכנסנו ל”רשימה השחורה”, והשאלה עד כמה יש בכך טעם. כל מי שמכיר כמוני את השמירה על חיי ילדים בעולם, ביחס לכל מה שקורה בכל זירת לחימה, יודע שיש כוחות שמירת שלום שהרגו יותר ילדים מאשר אנחנו בעזה”.
עו”ד אביבית ברקאי-אהרונוף, משרד המשפטים, הציגה את ההסכמות:
“ברשימת השיקולים נוספו שני שיקולים של נסיבות ביצוע העבירה ויכולתו של המעון הנעול לתת מענה הולם לחשש ממשי כי הקטין ישוב ויבצע עבירות. בסעיף המדבר על כך שהממונה על המעונות יוכל לפנות לבימ”ש לבקש בנסיבות חריגות את העברת הקטין למעצר/ מאסר מתחת לגיל 14, סוכם להשאיר את הנסיבה שהקטין מסכן או פוגע או עלול לסכן או לפגוע בעצמו או באחרים, באופן שלא מאפשר את קיום הצו. זאת במקום הנוסח הקודם שדיבר על התנהגות הקטין באופן כללי. עוד סוכם לגבי ביקורת שיפוטית בסעיף המעצר, כי ניתן יהיה לכלוא או לעצור את הקטין למשך 10 ימים בפניה הראשונה ולאחר מכן 30 ימים בפניה שניה ועד 45 ימים עם אפשרות הארכה לתקופות נוספות של 45 בפעם השלישית”.
ח”כ גלעד קריב:
“אני לא שותף במאה אחוזים להבחנות שהיו”ר עשה בין עבירות אלימות לעבירות טרור. כשמדובר בקטינים, הדיכוטומיה בעייתית, ובגלל מיעוט המקרים, אני מציע לשקול את שאלת משך הוראת השעה. בנוסף, אני מוטרד מגל החקיקה המקודם בוועדות- אי אפשר להתעלם כל הזמן מהמדרון החלקלק ולחשוב שמה שבתחום הזה לא יכרסם בטריטוריות אחרות. יגיע גם מעשה אלימות רצחני של קטין שכ”כ יזעזע אותנו ואז יישלף דבר החקיקה הזה גם למקרים כאלו. עלינו לזכור את ההשלכה על ספר החוקים כולו ולשאול עצמנו אם שכרנו יוצא בהפסדו. תחושת הצדק חשובה אך אינה זו שצריכה להכריע במקרים כאלו של הדין הפלילי”.
ח”כ יצחק קרויזר, יוזם החוק:
“בטרור לא צריך להיות שיקום אלא מסר ברור מבית המחוקקים של מאבק בטרור. מסר ברור שהמדינה נאבקת בכל מי שחורש רעתנו ובא להורגנו בכל גיל. בזכות האמירה של ריצוי עונש בכלא יפחתו המקרים הללו”.
ח”כ יואב סגלוביץ’:
“מדובר על חריג שנעשו בו שינויים במהלך הדיונים, אך הוא עדיין חריג ויש לכך השלכות. בסוף יש משמעות לגיל. אנחנו מחוקקים בשל המצב החריג בו אנו נמצאים, ואוכל לתמוך בחוק הזה אך ורק אם יחוקק כהוראת שעה, המסמנת את חריגותו”.
ח”כ עופר כסיף:
“השינויים לא הופכים את הצ”ח לראויה. השימוש במושג טרור אינפלציוני, מוטה ובא במטרה לרדוף אוכלוסייה מאוד ספציפית. השר סמוטריץ’ אמר כמה פעמים שאין טרור יהודי. זו תפיסה רווחת ששותף לה גם היו”ר והמשמעות היא שהפעלת החוק תהיה בעיקר כלפי ילדים פלשתינים. על הצ”ח להיזרק לפח האשפה של ההיסטוריה. אנחנו נמוך מאוד במדרון החלקלק ומתחילים לשקוע בבוץ.
חיצי הביקורת הם דווקא לחלקים באופוזיציה שיש להם דימוי עצמי מופרך של ליברלים ודמוקרטים. תלמדו מהצרפתים. כשהסכנה הפאשיסטית מתדפקת על הדלתות ראוי שהמרכז ישתף פעולה עם השמאל כנגד כך. פה זה הפוך משתפים פעולה עם הפאשיסטים”.
עו”ד רחל דניאלי, הסנגוריה הציבורית:
“החשש הוא למה שיקרה עוד כמה שנים, כשהמסר של המחוקק הוא שבעבירות חמורות אפשר לגזור מאסר על גיל מתחת ל-14, וגם האפשרות של הממונה על המעונות להכניס למעצר באופן קבוע. כבר עכשיו יש זליגה לעבירות אחרות ולכן הוראת השעה היא קריטית בשל המסר של הפריצה”.
עו”ד ליה קוק, המועצה לשלום הילד:
“התנהגות מאתגרת של ילד היא לא השיקול הנכון לשים ילד במעצר/ מאסר ויש לתת למעונות כלים להתמודד. גם לאור הדברים הללו, על ההסדר להיות כהוראת שעה”.
היו”ר רוטמן עדכן לגבי ההסכמות:
“לגבי בקשת ייעוץ וחקיקה בינ”ל במשרד המשפטים, חשבנו שמדובר בתוספת שאין לה משמעות בטקסט ולכן, נוסיף את המילים “לפרק הזמן הקצר ביותר”. הוראה זו צריכה להיכתב כהוראה כוללת על כל הסעיף- שבימ”ש יטיל את פרק הזמן המינימלי שישיג את התכלית. חשבתי שזה מובן מאליו, אל אפשר להוסיף את האמירה”.
לעניין הוראת השעה- החלק שעוסק במעבר ממעון נעול למאסר/ מעצר ייקבע כהוראת שעה לשלוש שנים. החלק העיקרי של החוק שהיה בבסיס הצ”ח ייקבע להוראת שעה לחמש שנים. אני לא חוזר בי מעמדתי שיש להפוך זאת להוראת קבע, אך יש חשיבות לחקיקה בהסכמה כערך בתקופה הזו וגם לטענה הקשורה למחויבות ישראל למשפט הבינ”ל, לבוא ולבחון את ההסדרים מעת לעת, למרות שמהותית, כמו שאמר המציע קרויזר, טרור הקטינים הוא תופעה המלווה את ישראל הרבה שנים. בנוסף, ייקבע מנגנון הארכה לשנתיים, של שר המשפטים בהסכמת שר הרווחה בצו, באישור ועדת החוקה”.
לאחר מכן הודה “על ההסכמות שהגענו אליהן כדי להצליח להעביר חוק, כשזה לא דבר מובן מאליו שזה חוק שעובר כמעט בהסכמה מלאה של קואליציה ואופוזיציה”.
ח”כ קרויזר: הרבה אנשים עמלו על החוק כאן במשרדי הממשלה ובגופים האזרחיים. תודה על עוד בשורה היוצאת מבית המחוקקים למאבק בטרור”.
הצ”ח אושרה בתמיכת היו”ר רוטמן וח”כ קרויזר ובהתנגדות ח”כ כסיף
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חדשות מהארץ לחצו כאן
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
