כאשר בוחנים את יום הבחירות בפרט ומערכת הבחירות בכלל שעבר ראש העיר, רחמים מלול, ניתן לראות כי מה שנראה היה כשאננות או זחיחות בתחילת הדרך לצד קמפיין ברשתות החברתיות, שעלול להשפיע על הלך הרוח במועצת העיר ובראשות העיר – הפך למעשה לתמרור אזהרה מהדהד. בסופו של יום, כצפוי: ידו של מלול הייתה על העליונה, שוב ועדיין: אסור לזלזל, גם לא בפתק ירוק
**
מתן וסרמן
נראה שאת הלקח העיקרי מהבחירות צריך לקחת ראש העיר רחובות, רחמים מלול בעצמו, לאחר שמה שהיה נתפס כקוריוז, לימים הפך לאקט מחאה ולכלי מרכזי דווקא ביכולת להביע את המחאה נוכח חוסר היכולת של חברי מועצת העיר להעמיד אלטרנטיבה ראויה או שווה לו. בעצם, בכך הפך הפתק הירוק למפלטם של אותם אלו שחשו את רוח המחאה מבצבצת. יש מי שקישרו את נושא הפתק הירוק כמהלך מתוכנן היטב ממחנה מתן דיל כאשר בין היתר אחת ממובילות מחאת הזבל מובילה את המחאה של הפתק הירוק. אבל עם כל הכבוד לפתקים ירוקים, צהובים ולבנים – היה ברור מלכתחילה שגם אם יתמודד מול מלול כל אחד – הוא לא יצליח להזיז את הביג בוס של רחובות ממקומו. אין מה להמעיט מערכו של ההישג – קדנציה שלישית לראש העיר, אך בולט היה לעין שמלול לא נהנה יותר מדי מהיום הזה ובעיקר נוכח הדם הרע אשר שררו בין צדדים שונים במערכת הבחירות ובעקבות אפקט מחאת הפתקים הירוקים.
איש של אנשים
מלול הוא איש של אנשים, היום יותר מכל עליו לצאת אל השטח, להפשיל שרוולים ולהביא הישגים כבר כעת בניסיונו לשנות את דעת הקהל ולאפשר לו להמשיך את העשייה בעיר בידיעה שלשם שינוי, יתמודד מול אופוזיציה רועשת. בבוקר יום הבחירות היה מלול מכונס יחד עם בני משפחתו העוטפת, עשה טלפונים ותרם רבות להוכחה שהוא מספר 1 בפוליטיקה המקומית. האווירה של השפעת הפתק הירוק החלה לחלחל אך טרם היה ידוע מה תהיה השפעתה או גודלה. מלול הלך להצביע בליווי רעייתו התומכת זהבה ואף לקח חלק בקטע מצולם לתכנית טלוויזיה, דבר מאלו לא באמת סימן את הבאות, את המתח הגדול שאחז בתומכיו עת ספירת הקולות בתום סגירת הקלפיות.
התוצאות הגיעו וכולם נשמו לרווחה. אמנם הפתק הירוק היה מציק ומזיק וראש העיר לא ליקק דבש במהלך מערכת הבחירות – נראה כי רוחשי רעתו ורוצי טובתו היו במעין מתח מתמיד שאיים להתפרץ כל העת. הלכה למעשה יוצא מלול מיום הבחירות עם הצורך לנהל את הקואליציה הבאה שלו שאף היא מסתמנת כרחבה, כמעט מקיר אל קיר, כמלאכת מחשבת של איזונים בין הרצון לתת תפקידים ביצועיים הולמים לראשי הסיעות לבין הצורך שהוגדר “כשיתוף פעולה” בקידום ענייני העיר. האם מדובר למעשה בקדנציה האחרונה של ראש העיר מלול? עדיין קשה לדעת אך ההחלטות שיעשה בשבועות הקרובים בהחלט יתרמו תרומה רבה לאופן בו בכוונתו לעצב את עשייתו ומי יודע אולי גם את מורשתו העתידית.
ומה באמת חושב בתוך ליבו ראש העיר שהקפיד לשדר ביטחון? האם נפגע מתושבי העיר וחש למעשה כי יש מעין דווקא אי צדק ביחס כלפיו למרות כל העשייה שלו? דבר נוסף הוא האמון שלו כלפיו שותפיו העתידיים, לאורך הקדנציה החולפת היה לראש העיר בן טיפוחים, איש אמון וסוד שקיבל סמכויות רחבות. מה הייתה רבה ההפתעה עבור רבים מהתושבים אלו המעורים יותר ואלו המעורים פחות אשר דווקא אותו שותף פוליטי אסטרטגי, שכונה “היורש” הופך להיות בצד השני של המתרס. בראיונות העיתונאים ציין ראש העיר מלול ששורר נתק בינו ובין מתן דיל. הגדילה לעשות בתו אשר ציינה שראש העיר איננו טורח להגיע לאירועים של מתן, אינו משוחח אתו לעיתים קרובות ושהקרע הקיים ביחסים עמוק משחשובים. למעשה בבחינת התוצאות כאשר סיעת רחובותי, היא הסיעה השנייה בגודלה במועצה נשאלת השאלה מה יעשה ראש העיר – האם יצרף את הסיעה לקואליציה וינסה להתגבר על הקשיים? האם ייבש אותה בחוץ ויסתכן באופוזיציה לוחמנית? במהלך היום נשלחו מסרונים רבים, חלקם היו לכאורה תחת שמו של מלול ואחרים היו תחת שמות אחרים שונים ומשונים, כולם מטרתם הייתה אחת ליצור מצב חירום, להגדיל את אחוזי הצבעה ולחזק, את כוחו האם באמת כינן בראש העיר כאשר השעות נקפו כי יש סכנה להמשך שלטונו? האם אותם מתנגדים באמת חושבים שראש העיר לא הפך את העיר?
האם מישהו באמת יודע מה עבר על ראש העיר?
לאחר שהיה ניסיון להציג חזית אחידה טרם יום הבחירות והמלצה מצד כלל הרשימות למעט אחת להראות תמיכה בראש העיר לא נראה כי הוא חש מחוזק יותר. נראה שדווקא ניצחונו נדחק לקרן זוויות ודווקא הרשימות הגדולה ממנו במועצה הן אלו שיגרפו את המחאות. רשימה אחת שחרטה על דגלה חינוך – ומי לא יכול בעצם שלא לתמוך בחינוך? – והשנייה רשימה שהייתה במעין מלחמת הישרדות פנימית ויש הטוענים שלמרות תמיכת ראש הרשימה דיל בראש העיר – הוא בוילה שקטה של פתק המחאה הירוק. נראה שלראש העיר אין יותר מדי ימים לנוח על הפרק בין היתר מינויי הסגנים בשכר יו”ר דירקטוריון רשת חוויות לאחר שיניב מרקוביץ’ ביקש מראש העיר לרענן את תפקידיו במסגרת ההסכם הקואליציוני החדש שיחתם בין הצדדים.
לא קל להיות בנעליים של רחמים מלול, בימים אלו שבשיא כוחו נקרא הראיס, וכיום צריך שוב להשיג לגיטימציה רחבה יותר לאותה המלוכה. בסופו של דבר עם 34 אלף תושבים שהביעו בו אמון ו4 מנדטים שקיבלה רשימת מחל למועצת העיר יוצא מלול לקרבות הבאים מנקודת פתיחה שהיא איננה רעה בכלל. אז לאן פניה של רחובות? ימים יגידו אם כי נראה כי חלק מהתשובות יתקבלו במהרה.
