באמצעות עו”ד ורד גרטל הגיש הארגון עתירה לבג”צ נגד בית הדין הארצי לעבודה, משרד החינוך והסתדרות המורים, אשר במסגרתה מתבקש בג”צ להכיר בארגון הגננות כארגון עובדים
“הסתדרות המורים אינה דואגת לגננות ובפועל אינה מייצגת אותן ייצוג הוגן אלא רק את המורים”, כך טוענת יו”ר ארגון גננות מחנכות דורית חזן, “לאחר שננצח בעתירה וכשבג”צ יכיר בנו כארגון עובדים, יהיה לגננות סוף סוף ארגון עובדים מוכר, שיוכל לייצג אותנו ולדאוג לנו, על אף התנגדותם של משרד החינוך והסתדרות המורים, אשר פוגעים בחופש ההתארגנות שלנו”.
ארגון הגננות קם ב-2012 בעקבות הסכם “אופק חדש”, שפגע בתנאי העסקתן של הגננות. לאחר הקמת הארגון ולאחר שלטענתם התנכלו לפעילותו, פנה הארגון לבית הדין האזורי לעבודה בת”א בבקשה להפסקת ההתנכלויות. העתירה הפכה למאבק משפטי על השאלה האם ארגון הגננות הוא ארגון עובדים. בפברואר 2016 קבע ביה”ד האזורי כי זהו ארגון עובדים, שיוכל להפוך בעתיד לארגון יציג עבור הגננות. משרד החינוך והסתדרות המורים ערערו לבית הדין הארצי לעבודה על החלטת בית הדין האזורי, וביה”ד הארצי קיבל את הערעור וביטל את ההכרה בארגון הגננות כארגון – אך עם זאת נקבע שהארגון יכול להמשיך לייצג גננות באופן אישי מול משרד החינוך. כעת מבקש ארגון הגננות מבג”צ צו על תנאי שיבטל את פסיקת ביה”ד הארצי לעבודה, ובכך יכיר בארגון הגננות כארגון עובדים בהתאם לפסיקת בג”צ, לזכות ההתארגנות ולחוק הסכמים קיבוציים, על כל המשתמע מכך.
“הארגון קם כדי לשמש כארגון עובדים ולהיאבק נגד הפגיעה במעמדן ובזכויותיהן של הגננות”, צוין בעתירה שהגישה עורכת הדין ורד גרטל. עוד נטען כי “הסתדרות המורים מייצגת את הגננות ייצוג בלתי הוגן, שכן היא מעדיפה בבירור את האינטרס של כ-120,000 המורים החברים בה, על פני האינטרס של כ-14,000 הגננות המיוצגות אף הן על-ידה. הסתדרות המורים מאפשרת למשרד החינוך לנהוג בגננות באפליה פסולה מול המורים, מאפשרת למשרד החינוך להפר כלפי הגננות את חוקי העבודה והוראות התקשי”ר ולדרוש מהן לעבוד שעות ארוכות ללא כל הפסקה, לעבוד מאות שעות שנתיות ‘בהתנדבות’ ללא כל שכר ואף ללא ביטוח ולשלול מהן תנאים בסיסיים המגיעים לכלל עובדי המדינה כמו שעת הנקה. הסתדרות המורים מאפשרת לפגוע בתנאי העסקתן הפיזיים של הגננות, הגננות נאלצות להתמודד בגנים של 35 ילדים (הצפיפות הגבוהה ב-OECD) גם עם ילדים לא גמולים מתחת לגיל שלוש מבלי שבוצעו התאמות מינימליות בגנים כמו פינות החתלה. לכל אלה מתווספת החלטת משרד החינוך מהעת האחרונה לקצץ בהעסקתן של סייעות רפואיות לילדים אלרגיים ולהטיל גם את האחריות על שמירת בריאות הילדים האלרגיים בגנים על הגננות”.
העתירה מציינת שהסתדרות המורים חתמה על “אופק חדש” שבו המורים קיבלו תוספות שכר ושיפור בתנאי עבודתם ולעומתם הגננות עברו הרעה בתנאי העסקתן; שהסתדרות המורים מאפשרת למדינה להעסיק את הגננות 6 שעות ומעלה ללא הפסקה בניגוד לחוק; מאפשרת לגנים לפעול ללא סייעת שנייה וממלאת מקום; מאפשרת אפליה של הגננות מול המורים גם בשכר היסוד וגם בתוספות כמו גמול שילוב וגמול תפקיד. מול כישלונות אלה של הסתדרות המורים בייצוג הגננות, העתירה מציינת פעילות והישגים של ארגון הגננות למען הגננות: “בעבר הצליח ארגון הגננות לבטל דרישה להטיל על הגננות אחריות פלילית על שכחת ילדים ברכב על ידי הוריהם. מאז הקמתו ועל אף קשיים תקציביים, ביצע הארגון פעולות רבות לשיפור תנאי העסקתן של הגננות, כולל פניות למשרד החינוך, לרשויות המקומיות, לוועדות החינוך בכנסת. ארגון הגננות נתקל החל מהרגע הראשון בהתנגדות מצד הסתדרות המורים ומשרד החינוך שעשו ועושים ככל יכולתם כדי לסכל את ההתארגנות. “השופטת קרן כהן מבית הדין האזורי לעבודה קבעה ב-2016: ‘ארגון הגננות המחנכות הוא ארגון עובדים. הוא רשאי לגבות דמי חבר וחברותיו פטורות מתשלום דמי טיפול ארגוני לארגוני העובדים במקומות העבודה בהם הן מועסקות’. בעקבות פסק דינו הצודק והנכון של ביה”ד האזורי, הגדיל הארגון פי ארבע את מספר חברותיו ל-600 גננות חברות והיה לצנינים בעיני משרד החינוך והסתדרות המורים, ששמו לעצמם למטרה לשמר את הבלעדיות של הסתדרות המורים כארגון עובדים יחיד לעובדי ההוראה בגיל הרך ובחינוך היסודי ולחסל בכל דרך אפשרית את התארגנות הגננות. בג”צ מתבקש בזאת לזמן את המשיבות ולחייבן להסביר מדוע לא ייקבע כי ארגון הגננות הוא ארגון עובדים כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים ולאפשר לחברותיו לממש את חופש ההתארגנות בשוויון, ללא התערבות פסולה וללא העדפה פסולה של הסתדרות המורים”.
בעתירה מבקשת עו”ד גרטל לאפשר לארגון הגננות להעניק ייצוג פרטני וקבוצתי לגננות מול המדינה בנוגע לתנאי עבודתן, לאפשר לו תקצוב בהתאם לכללי התקצוב שהונהגו בעבר ומועברים מהאוצר להסתדרות המורים – זאת כדי לאפשר לגננות לקבל את ההטבות להן הן זכאיות ישירות מהמדינה שלא באמצעות תיווך של ארגונים אחרים, לאפשר לגננות נציגות הארגון להתבטא בתקשורת ואף לאפשר לארגון לגבות דמי חבר.
