אתמול (שלישי 9.7.24) התקיים בכיכר החטופים בתל אביב האירוע “שרים יחד לשובם”, ביוזמת מטה משפחות החטופים.
באירוע האחדות השבוע, שמתקיים מדי יום ג’, התקיים שיח עם משפחות החטופים בהשתתפות דובי יודקין, מ”פ במיל’, אחיו של ישראל הי”ד: הרב בני קלמנזון – אביו של אלחנן הי”ד: עמית סרוסי – אחות של אלמוג שנחטפה מהמסיבה ברעים: ללי דרעי – אמו של סעדיה יעקב הי”ד: איילת סמרנו, שבנה יונתן נחטף ממסיבת נובה נורה ונחטף: ואורלי גלבוע- אמה של דניאלה, תצפיתנית חטופה, שהסירטון שלה שוחרר היום.
אורלי גלבוע אמרה בעצרת:
“תמיד חשבתי שתכירו את דניאלה שלי בזכות הכישרון. היא בכלל הייתה צריכה להיכנס לכם ללב בזכות הקול שלה, הכישרון, אבל אתם מכירים אותה כדניאלה מווידאו החטיפה והווידאו שהחמאס שחרר אחרי 107 ימים בגיהינום. הילדה הבכורה שלי, בתי היפה, המוכשרת והחכמה נמצאת באפילה כבר יותר מתשעה חודשים ללא אור בקצה המנהרה, אור שאני וחברי למאבק משפחות החטופים מתעקשים להשאיר בכוח דולק”.
אורלי הוסיפה עוד: “מאז השביעי באוקטובר אנחנו שומעים על הזוועות שנשים חוות ע”י המחבלים והאזרחים בעת החטיפה ובשבי. לא הגיוני שנשים בימינו במדינה שהוקמה כדי להגן עלינו עוברות את זה. יש עסקה על השולחן. חייבים לחתום עליה, זה מצריך אומץ ותעוזה אבל אני חייבת להאמין שיש בכוחו של ראש הממשלה ושל המדינה להוציא את העסקה לפועל. הזמן אוזל ואין לנו את הפריבילגיה לפספס את ההזדמנות”.
ללי דרעי, אמו של סעדיה הי”ד: “כמה ימים לפני שעלה בסערה גדולה השמימה, סעדיה ישב במוצאי שבת בסלון ביתו ובכה בכי תמרורים על חיי החיילים שנגדעו באותו יום. בכה, וקם. ויתר על החופשה שקיבל ואמר: ‘אין לי יכולת לשבת פה, בסלון הממוזג, כאשר אחיי נלחמים כגיבורים נגד הרוע, נלחמים למעננו’. סעדיה הפך לכלל לא מתוך מחיקת הפרט, אלא מתוך הפרט. מתוך הבית הפרטי, מתוך החינוך שהוא קיבל, מתוך הלימוד שהוא ספג בישיבה, מתוך האהבה שלו למשפחתו הפרטית. ומשם, הוא פשוט הרחיב את גבולות האהבה והחסד והגבורה לכל עבר. גם בנו, בכולנו, קיימת היכולת הזאת”.
ללי הוסיפה עוד: “הרבה רעל סובב סביבנו, רעל שלובש הרבה מאוד צורות: מלאכי חבלה עם סרט ירוק מסביב לראש, חולשה שלובשת חליפות ועניבות ומטיחה בנו לשכוח את כוחות העל הטמונים בנו, שיח מפלג שזורע ייאוש ופירוד, שמוחק את היותנו אחד. והרעל הזה מחליש את המערכת החיסונית שלנו…עלינו להאמין בעצמנו, בכולנו, באחדותנו, לפתח שיח מעצים, אוהב, מכבד. אם האויב עדיין מסוגל לירות פצמ”ר מג’בליה, אותה שחררנו כביכול, והורג את בני אהובי, סימן שטרם ניצחנו את האויב. אתם, המנהיגים של האומה המופלאה הזאת, אני, אמא של סעדיה, משביעה אתכם הערב: אל תגדעו את כנפיהם של הלוחמים ושל העם. עלה נעלה כי יכול נוכל לה, זהו ציווי לדורי דורות!”.
עמית סרוסי, אחותו הקטנה של אלמוג סרוסי, שנחטף ממסיבת הנובה: “תשעה חודשים הם סמל לתהליך לידה ואני עדיין מחכה ללידה מחדש של אחי, אלמוג. מחכה שהקושי שלי יתחלף ברגשות של שמחה עילאית אושר צרוף והכרת תודה ושהחטופים יחזרו לביתם ומאמינה בכל הלב שלי שהרגע הזה יגיע. אני צריכה שתגיעו להבנה שאחי ושאר החטופים הם יחידי סגולה שנבחרו להיות שם בכדי שאנחנו כעם נעבור תיקון. הם שם כדי שנהיה אנשים טובים יותר, כדי שנתאחד, ונבין את הכוח שיש בלכידות שלנו, שנבחר להסתכל על הטוב ולא על הרע, שנבחר את המלחמות שלנו, שנכבד אחד את השני ויותר מהכל שנתעורר מהמצב שבו היינו לפני השבעה לאוקטובר”.
הרב בני קלמנזון הוא אביו של אלחנן, שנהרג כשהציל עשרות מתושבי בארי, דודו של פדיה שנהרג בעזה וגיסו של מיכי שנרצח.
“לפני זמן לא רב עמדנו משני צדדי מתרס, מצד אחד אלו שדרשו מלחמה ללא פשרות עד לניצחון, ואלו שדרשו השבת החטופים בכל דרך ובכל מחיר”, אמר הרב, “הצדדים האלו נאבקו זה בזה, מבלי להתחשב בעובדה שהרוצח העזתי הוא המחזיק בבני האדם כסחורת דמים שניתן לסחור בה דם תמורת דם. המפלצת נהנתה מכל רגע, והציתה מלחמת אחים בין הקרבנות. מדרך הטבע, אני כאיש ימין, ששלושה מבני משפחתו נרצחו, נהרגו בידי משוחררי עסקת גלעד שליט, מצאתי את עצמי מנותק ממקומות שביטאו את זעקת החטופים. בהתחלה ניסינו לבוא, ולא הצלחנו. שני הצדדים לא היו מספיק חכמים לגשר. היום כרב, כמלמד תורה, למדתי שככל הנראה ניתן לגשר, ניתן לשלב, ניתן לאחד. אני מאמין בכוחה של אחדות הלבבות גם אם איננה כוללת בהכרח אחדות דעות”.
דובי יודקין, אח של סרן ישראל יודקין הי”ד: “גדלתי ונולדתי בכפר חב”ד למשפחה חרדית, ארבעה אחים משרתים, ועוד שני אחים קטנים בישיבות, השבעה באוקטובר הוא כישלון שלנו כחברה כעם, היינו משוסעים, היינו משספים אחד את השני ללא רחם. אנחנו, כמשפחה, דמינו הותר כבר לפני השבעה באוקטובר. ברחוב היינו נקראים חרדים עושקי קופת המדינה, עלוקות… כשהתגייסנו הפכנו לפושעי מלחמה בגדוד החרדי.. בשבועיים האחרונים המשפחה שלנו ניהלה מאבק עיקש מול משרד הביטחון להוספת האותיות הי”ד על מצבת אחי ולשמחתנו ניצחנו במאבק הזה…עם ישראל הוא פאזל ויש למצוא את נקודות החיבור בין החלקים השונים וכאשר השיח מכבד, כולם קשובים, ימין ושמאל”.
איילת סמרנו, שבנה יונתן נורה ונחטף ממסיבת הנובה וכעבור חודשיים נודע שנרצח: “יונתי שלי נורה ונחטף לעזה, אני אעשה הכל בשבילך כמו שתמיד עשיתי. זהו מאבק חיי, להביא אותך חזרה לאוויר העולם. להוציא את 120 החטופים מעזה משול להולדתם מחדש. אני קוראת לכל האמהות בארץ ובעולם תתאחדו איתנו תתרמו לנו את הכח והאהבה שלכן, תשתמשו במילים שיאחדו, שילכדו, שייבנו מחדש את המשפחה השבורה – משפחתנו ארץ ישראל”.
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חדשות מהארץ לחצו כאן
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
