ניבה ונקרט: איך אפשר לומר שניצחנו אם עומר וכל החטופים עדיין לא כאן?

ניבה ונקרט, אמו של עומר ונקרט בכיכר החטופים: "לאורך הדורות תמיד ניצחנו וקמנו מחדש, אבל הפעם איך אפשר לומר שניצחנו אם עומר וכל החטופים עדיין לא כאן?״

״שרים יחד לשובם״ התקיים בכיכר החטופים, בתפילה להשבת החטופים ולהצלחת חיילי צה״ל.

באירוע נשאו דברים בני משפחות חטופים שיקיריהם מוחזקים כבר 368 ימים בעזה. לצד זאת התקיימו מעגלי שיח עם משפחות החטופים בהם לקחו חלק עשרות משתתפים ששמעו את הסיפורים הבלתי נתפסים של בני המשפחות.

ניבה ונקרט, אמו של עומר ונקרט: "ניצחנו את כולם. לאורך הדורות, תמיד שרדנו, תמיד קמנו מחדש. אבל הפעם, איך אפשר לומר שניצחנו, אם עומר, אם כל החטופים, עדיין לא כאן? הניצחון לא יושלם עד שנחזיר את כולם הביתה. אין דבר שיכול להתקיים מבלי שנחזיר אותם. לא משנה כמה נדבר על אחדות או הצלחות, כל עוד החטופים שלנו שם – אנחנו לא שם, לא שלמים״.

עינב צנגאוקר, אמו של מתן צנגאוקר: "לא קל להיות אמא חד הורית בישראל, אני רוצה לספר לכם על מתן שלי. על מתן שהלך לעבוד כבר בגיל 16 כדי לעזור ולתמוך. מתן שהיה לי למשענת לא פחות משהייתי אני עבורו. והיום, כאשר 101 משפחות זועקות לעזרה, מתחננות להחזיר את יקיריהן, אנחנו מרגישים שלפעמים אנחנו מקבלים כתף קרה אבל יודעים שאתם הציבור איתנו, הלב שלכם עם החטופים. אני רוצה להגיד שחורבן הבית לא קורה ברגע אחד. זה קורה בתהליך איטי שבו מתפרקת התחושה שעם ישראל ביחד. היום אנחנו כבר יודעים וכואבים את מה שקורה לחטופות שלנו בשבי ואנו נושאים עינינו אל ההנהגה שנדמה לעיתים שעוסקת רק בפוליטיקה״.

שיר סיגל, בתו של קית' סיגל: "עברה שנה. שנה מאז שההורים שלי קמו בבהלה מהמיטה ורצו לממ״ד. שנה מההודעה שחדרו מחבלים לקיבוץ. שנה מתחושת חוסר האונים ופחד המוות שאיש זר לא יבין. עברה שנה מהרגע שבו 15 מחבלים נכנסו לממ״ד הקטן בבית של ההורים שלי וירו לכל עבר. שנה מהירייה שפגעה באבא שלי. שנה מההודעה האחרונה שקיבלתי מאבא שלי שאמר שהכל בסדר ושלא נדאג. שנה מהרגע שבו ההורים שלי הובלו לרכב שלהם עם רובים שמכוונים לצווארם, כשבגדיהם מרוחים בדם. אבל בעצם עבר יום אחד ארוך שמרגיש כמו נצח. אבא שלי עדיין ב-7.10.23, והוא עדיין מתפלל שיבואו להציל אותו, שהסיוט שלו יגמר, ושהוא יוכל לחזור הביתה למשפחה, להרגיש סוף סוף בטוח״.

מישל אילוז, אביו של גיא אילוז: "מי היה יכול להאמין, שנעמוד פה היום, כאשר חלפה לה שנה ועדיין ישנם עוד מאה חטופים מלבד גיא שלנו אשר עדיין נמצאים בעזה. אני חי בתחושה, שלא נעשה מספיק במהלך השנה על מנת להחזיר את ילדינו הביתה. אני מבקש לנצל את הבמה הזאת לשקף את הפחד שלי על הלוחמים שלנו שחלילה עלולים להיפגע בפעולה הרואית כזו או אחרת. והדרך היחידה שיכולה להחזיר את כל החטופים החיים לשיקום והחללים לקבורה בבטחה הינה עסקה, ועל מקבלי ההחלטות ועלינו מוטלת החובה לחתור אליה במהירות האפשרית״.

 

◼️ לקבוצת חדשות מהארץ ומהעולם לחצו כאן

■ לקבוצת מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן

◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן

צילום: פאולינה פאטימר

מערכת חדשות אפס שמונה מכבדת זכויות יוצרים ועושה את מירב המאמצים לאתר בעלי זכויות בפרסומים ו/או צילומים המגיעים אלינו. אם זיהיתים צילום ו/או כל פרט שיש לכם זכויות בו/בהם, אנא פנו אלינו לבקש לחדול מהשימוש בו/בהם באמצעות כתובת האימייל [email protected]

תגובות:

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments

אולי יעניין אותך גם:

תגובות

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
דילוג לתוכן