זמני כניסת שבת וצאת שבת ▪︎ 10-11.2.23

פרשת השבוע: יתרו | שכר ועונש, נס וטבע

להלן זמני הדלקת נרות שבת וצאת שבת ביישובים הבאים: אילת והערבה, דימונה, נתיבות, אופקים, קרית גת, קרית מלאכי והסביבה, רחובות, גדרה, מזכרת בתיה, קרית עקרון, נס ציונה, מודיעין מכבים רעות, גן יבנה, יבנה, באר יעקב, רמלה, לוד.

אילת והערבה
כניסת שבת 16:55
צאת שבת 18:03

קרית גת
כניסת שבת 16:54
צאת שבת 18:02

קרית מלאכי ובאר טוביה
כניסת שבת 16:53
צאת שבת 18:02

רחובות
כניסת שבת 17:00
צאת שבת 18:01

גדרה
כניסת שבת 16:52
צאת שבת 18:01

נס ציונה
כניסת שבת 17:00
צאת שבת 18:01

מודיעין מכבים רעות
כניסת שבת 16:54
צאת שבת 18:00

מזכרת בתיה
כניסת שבת 16:52
צאת שבת 18:01

קרית עקרון
כניסת שבת 17:00
צאת שבת 18:01

גן יבנה
כניסת שבת 16:53
צאת שבת 18:02

יבנה
כניסת שבת 16:53
צאת שבת 18:02

באר יעקב
כניסת שבת 17:00
צאת שבת 18:01

לוד
כניסת שבת 17:00
צאת שבת 18:01

רמלה
כניסת שבת 17:00
צאת שבת 18:01

דימונה
כניסת שבת 16:56
צאת שבת 18:01

נתיבות
כניסת שבת 16:56
צאת שבת 18:02

אופקים
כניסת שבת 16:55
צאת שבת 18:02

◇◇◇

פרשת השבוע: יתרו | שכר ועונש, נס וטבע | מאת הרב שלמה לוי

כיצד ניתן למנות את מצוות האמונה כמצווה? הלא היא הנחת היסוד בקבלת המצוות. אם אני מקבל עלי את הקב”ה כבורא, ממילא אני נשמע למצוותיו, ואם לא, אין למצווה שום משמעות עבורי וממילא איננה מתקיימת

בפרשתנו אנו פוגשים את עשרת הדברות, כאשר הדיבר הראשון מתחיל “אנוכי ה’ אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים”.

המהר”ל לומד מדיבר זה את “מצוות האמונה”, וכך גם הרמב”ם בספר המצוות משנה תורה להרמב”ם, הוא פוסק ששורש מצוות האמונה נמצא בדיבר הראשון בעשרת הדברות “אנוכי ה אלוקיך אשר הוצאתיך …”.

בעקבות הסבר זה, מעלים מפרשי הרמב”ם שאלה קשה:

כיצד ניתן למנות את מצוות האמונה כמצווה מתוך תרי”ג המצוות שנתנו לנו על ידי הקב”ה, הלא ה’אמונה’ היא הנחת היסוד בקבלת המצוות. אם אני כאדם מקבל עלי את הקב”ה כבורא, הרי ממילא אני נשמע למצוותיו, אך אם אינני מקבל אותו כבורא העולם, אין למצווה זו שום משמעות עבורי וממילא איננה מתקיימת? לפי כך יוצא, כי אי אפשר למנות ולכלול את ‘האמונה’ במסגרת המצוות שנתנו לנו על ידי הקב”ה.

ניתן ליישב את הדברים לפי מה שמצאנו בדברי המהר”ל אשר מבאר בספרו, כי כאשר האדם מתבונן בעשרת המכות בקריעת ים סוף ובכל המהלכים שקרו בשיעבוד וביציאת מצרים אנו לומדים דרך זה על ההשגחה של הקב”ה בעולם, על שכר ועונש, נס וטבע ועוד דברים שעולים מעצם ההתבוננות בתהליך הייחודי של יציאת מצרים.

ולפיכך, האמונה שעליה אנו מצווים בדיבר ‘אנוכי ה’ אלוקך’, היא לפי דברי הרמב”ם, ההבנה הפשוטה של כל אדם על הנהגתו של הקב”ה בעולם, על שכר ועונש, נס וטבע וכו’, וזאת הייתה הכוונה בהסברו של הרמב”ם, “נצטווינו במצוות האמונה, כלומר – לחקור את האמונה בקב”ה מבחינת מה שנאמר ‘דע את אלוהי אביך ועובדה’. שהדברים אותם ניתן להבין בשכל, יוכלו להתיישב גם בליבו של האדם”. לכן מצוות האמונה קיימת בתוך הדיבר אנוכי ה’ אלוקך, הכוונה, כשתגיע ההבנה, כי אני ה’ אלוקיך, האמונה כבר תהיה חלק ממנה.

הכותב הרב שלמה לוי ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון ונשיא הגרעין התורני ראשון לציון.

צילום: Freepik

מערכת חדשות אפס שמונה מכבדת זכויות יוצרים ועושה את מירב המאמצים לאתר בעלי זכויות בפרסומים ו/או צילומים המגיעים אלינו. אם זיהיתים צילום ו/או כל פרט שיש לכם זכויות בו/בהם, אנא פנו אלינו לבקש לחדול מהשימוש בו/בהם באמצעות כתובת האימייל [email protected]

תגובות:

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments

אולי יעניין אותך גם:

תגובות

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
דילוג לתוכן