צה”ל התחיל בהליך מדורג של שחרור מילואימניקים ומילואימניקיות. תהליך החזרה הביתה כמובן משולב בשמחה אך גם במעבר חד מלחימה לשגרה, מה שמביא את השבים/ת הביתה ואת קרוביהם/ן למצב של התרוממות רוח ובו בזמן עלול לגרום לרגשות של בלבול.
המעבר מתחושת מתח, תשישות וכאב למצב של רגיעה, הקלה ותקווה הם סימן לתנועה חשובה ועדיפים לפעמים על מצב
קיפאון, שיכול גם הוא להתרחש סביב אירועים טראומטיים.השינויים בשלב הראשוני הם סימן לתהליך בריא ולרוב נורמלי לחלוטין.
פרופ׳ מולי להד, מייסד ונשיא מרכז משאבים מפרט את האתגרים של כולנו לקראת חזרת המילואימניקים והמילואימניקיות, ביניהם:
חוסר סבלנות, אלימות פיזית ומילולית, צורך במגע נעים ולאו דווקא מגע מיני, הצורך לשתף את הקרובים והפחד לתאר את הזוועות.
כאשר חוזרים לחיים בחיק המשפחה, הלוחמים/ות יכולים/ות לחוות קשיים חדשים כגון: קושי הסתגלות חברתית, קשיים בתקשורת, קושי מצד ילדים צעירים ובוגרים, קשיי ריכוז וקשיי שינה ועוד.
החזרה הופכת פעמים רבות למבחן רציני עבור הלוחם/ת עצמו ועבור הקרובים אליו/ה
הרצון לדעת מה עבר הלוחם/ת ומצד שני הפחד להעיק עליו/ה. גם מצד הלוחם/ת יש צורך לפרוק ולספר לעומת הרצון לגונן
על בני הבית מפני מוראות המלחמה.
החייל/ת היו בסביבה אלימה וספגו הרבה “אנרגיה של אלימות” על כן עלולים להיות קצרי רוח ולהגיב בחוסר סובלנות או באלימות מילולית ואף פיזית, במיוחד לאחר שנחשפו למצבי לחימה טראומטיים.
ילדים צעירים עשויים להפגין כעס והתרחקות מהאב/האם ששב/ה כי בעולמם הוא או היא “נטש/ה” אותם ובמיוחד אם לא היה/תה ביום הולדת לדוגמא.
עשה ואל תעשה
הכינו את הבית לקבלת הפנים, שתפו את הילדים בהכנות והכינו אוכל שהחייל/ת אוהב/ת, ארגנו זמן שקט, חבקו -קירבה פיזית חשובה מאד וגלו סובלנות לקצב. שתפו בהחלטות בצורה מדורגת ועודדו קשר עם חברים, גם עם מי ששירתו יחד. היו נכונים להקשיב ואל תהססו להזיל דמעה.
כדי לשמר את הכוחות חשוב להפנות גם תשומת לב לדברים קטנים שמחברים ומזינים אותנו בכוחות ויעזרו להכיל אחד את השני/ה.
פרופ’ להד מציע לקרובים שלא לעסוק באבחוני סימפטומים, אל תרחמו – רחמים מחלישים, אל תהפכו את השב/ה הביתה לנכה, אל תטיחו בו/ה את כל הבעיות בבית ובקשו שלא לספר זוועות ליד ילדים קטנים.
מתי לפנות לסיוע נפשי או בריאותי?
אם מדובר בקושי מתמשך אותו מעלה החייל/ת ואף קושי שמחריף, כגון: קשיי שינה, רגזנות, הסתגרות, הימנעות – מומלץ לפנות לגורמי הטיפול מטעם הצבא, אשר יידעו לכוון לסיוע מתאים.
אם מדובר בבן משפחה של חייל/ת ניתן לפנות, בהתאם למקום המגורים למספר גורמים, ביניהם, מרכז חוסן, שירותי רווחה, רופא המשפחה בקופת חולים.
גורמי סיוע רבים עוסקים בסיוע לפרט, למשפחה ולחייל/ת שחזרו מהמלחמה:
צה”ל היחידה לתגובות קרב: 8150* או 03-6401400
קו התמיכה בחיילים ובני משפחה של נט”ל: 1-800-363-363
ער”ן: 1201 או 076-8844400
קופות החולים: כללית 03-7472010, מכבי 3028*, לאומית 507*, מאוחדת 3833*
מרכז משאבים – קו סיוע עם אנשי מקצוע לתמיכה נפשית עבור תושבי קו העימות הצפוני: 04-6900603
מאחלים לכולנו בריאות גופנית ונפשית!
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – בריאות ורפואה לחצו כאן
