בית המשפט המחוזי בלוד דחה את עתירתה של חברת בי.אפ.סי בע”מ (חוות מזור) נגד המשרד להגנת הסביבה וקבע כי הליך התקנת התקנות על ידי המשרד שבהן נקבע איסור על רבייה וסחר בקופים למטרות ניסויים ומחקר רפואי היה הליך תקין שלא נפל בו פגם. בית המשפט קיבל את טענות המדינה כמעט במלואן וקבע כי חוות מזור אינה זכאית לכל פיצוי.
חוות הקופים שהוקמה במושב מזור עסקה שנים רבות בגידול קופים לרבייה לצורך יצואם לחו”ל לגופי מחקר. המקום שימש לגידול קופים מסוג ‘מקוק ארוך זנב’ שיובאו מהאי מאוריציוס לאחר שנלכדו בטבע וגודלו לרבייה בחווה בישראל. מהקופות נלקחו צאצאים שנולדו בחווה בשבייה פעם אחר פעם, ונמכרו לצורך ניסויים, מרביתם באמצעות יצוא למדינות שונות.
בשנת 2013, לאחר בחינה ממושכת שקיים האגף להגנה על בעלי החיים במשרד להגנת הסביבה עם גורמים נוספים, הודיע השר להגנת הסביבה דאז גלעד ארדן על החמרת מדיניות הסחר בקופים ועל איסור עיסוק בסחר בקופים בידי גורמים מתווכים. האיסור נקבע בתקנות לאחר קיום הליך היוועצות רחב לרבות שימוע לחוות מזור, בכתב ובעל פה, ובאישור היועץ המשפטי לממשלה. האיסור נכנס לתוקפו בינואר 2015 לאחר תקופת מעבר של שנתיים שבה ניתנה לחווה תקופת היערכות. החל מינואר 2015 חוות מזור לא יכולה עוד לקבל היתרים לעיסוקה במתכונתה המקורית.
לאחר כניסת התקנות לתוקפן, נותרו בחווה כ-1,250 קופים ילידי שבי, לאחר שכ-650 הקופות ילידות הטבע הוצאו מהחווה להחזקה ולשיקום בעמותת ‘מקלט הקופים’ בבן שמן, במימון המשרד להגנת הסביבה. החווה ניסתה להתנער מאחריותה לקופות ילידות הטבע, עם הפסקת הרבייה בחווה, וטענה כי היא מסירה מעצמה כל אחריות לגורלם של הקופים. עם זאת, המשרד להגנת הסביבה סבר כי על החווה מוטלת החובה לדאוג לקופים או למצוא להם פתרון הולם וראוי, גם כאשר אלה אינם יכולים לשמש אותה עוד לצורך השאת רווחים כלכליים.
חוות מזור מכרה את הקופים הנותרים זמן קצר לפני כניסת איסור היצוא לתוקף. למיטב ידיעת המשרד, הקופים נרכשו במימון אדם פרטי שאינו מתגורר בישראל על ידי ‘שמורת הקופים’ שהוקמה למטרה זו. המדינה לא הייתה צד להסכם זה, והאמור נודע לגורמי המדינה בדיעבד.
אף על פי כן, מתוך דאגה כנה לשלומם של הקופים, דאג המשרד להגנת הסביבה למימון כלל הקופים בעלות כוללת של 3.7 מיליון ₪ בשנה, עד אחרית ימיהם. כיום, הקופים ילידי השבי עדיין שוהים בחוות מזור, שכן שמורת הקופים שכרה את המקום ועדיין לא נמצא מקום חלופי בעבורם.
בשנת 2021 הועבר הטיפול בקופים לניהול רשות הטבע והגנים באמצעות מקלט הקופים הישראלי, ומאז התנאים של הקופים במקום השתפרו שיפור של ממש תחת הטיפול המסור של מקלט הקופים הישראלי. עם זאת, המקום אינו יכול להיות פתרון קבע בעבורם. המשרד פועל עם רשות הטבע והגנים למציאת פתרונות קבע, לרבות ניסיון לקבל שטח נוסף בעבורם סמוך למקלט הקופים הישראלי.
שנים מספר אחרי התקנת התקנות, הגישה חוות מזור תביעה נגד המשרד להגנת הסביבה על סך 30 מיליון ₪ בטענות שונות כנגד תיקון התקנות. בפסק הדין שניתן ביום שני 12/06 דחה בית המשפט המחוזי את טענות בעלי החווה וקיבל את טענות המשרד כמעט במלואן. בית המשפט פסק כי לא נפל פגם בהליך התקנת התקנות, וכי חוות מזור הגישה תביעה נזיקית שהיא למעשה תקיפה עקיפה אסורה של החלטה מִנהלית, וכי החווה אינה זכאית לכל פיצוי, לא בגין התקנות ולא בגין יתר העילות שפורטו בתביעה.
עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: “הסיפור של חוות מזור מצביע על המקצועיות חסרת הפשרות של גורמי המקצוע במשרד, שפעלו במשך שנים רבות לשמירה על רווחת בעלי החיים ולשמירה על חיות הבר. אני מברכת על פסק הדין החשוב, נמשיך לפעול במקצועיות לשמירה על הסביבה ועל חיות הבר”.
גלי דוידסון, מנהלת אגף הגנה על בעלי חיים במשרד להגנת הסביבה: “המשרד מברך על פסק הדין, אשר מוכיח כי ההחלטה להפסיק סחר בקופים על ידי גורמים מתווכים לצורך יצואם לניסויים לחו”ל הייתה החלטה צודקת ועניינית שלא נפל בה כל פגם. המשרד ימשיך לקדם החלטות שיפחיתו את השימוש הכלכלי והמסחרי הנעשה בחיות בר מוגנות”.
את המשרד להגנת הסביבה ייצגה בהליך עו”ד יהודית אריאב פוקס מפרקליטות מחוז המרכז, בליווי משפטי של עו”ד טל זסק ועו”ד נטע דרורי מהמשרד להגנת הסביבה ומנהלת אגף להגנה על בעלי החיים במשרד גלי דוידסון.
◼️ לקבוצת החדשות בלוד לחצו כאן
אנשים שהם לא בני אדם. משתמשים בקופים, פוגעים בהם כמו מנגלה , זורקים אותם ומצפים לפיצויים כי לא התעשרו מספיק על גב הקופים המנוצלים. איכס